שאלה
שלום רב!
1. מאיםה יודעים חכמי הדור מה הגודל של "כזית" שלנו?אולי ה"כזית" של חכמי המשנה היה בגודל אחר?
2.אני קצת מבולבל.לגביי הלכות ברכות.אני תמיד ידעתי שלאשכנזים הכול מצטרף למזונות לגביי ברכה אחרונה ז"א שאם לדוג' אכלתי קרקר שששוקל 20 גרם ואז הוספתי לו גבינה של עוד 10 גרם אז ז"א שאכלתי קרקר ששוקל 30 גרם.האם זה נכון?מפני שאני רואה לפעמים שלא פוסקים ככה ולא מצטרפים את המשקל הכולל של המאכל.
3. מה מברכים ברכה ראשונה ואחרונה על גלידה שיש בה עוגיות?
4.מי צינזר לנו את הגמ' ולמה אנחנו היום לא מחזירים את מה שהוררידו לנו?
5. הבנתי שגם התנ"ך שלנו סודר ע"י כומר ז"א הפרקים והפס'.למה זה ככה?
תשובה
שלום וברכה!
1. ישנן שתי דרכים למדידת שיעורי התורה - הן ע"פ מידותיו הטבעיות של אדם, כגון אמה, טפח, אגודל וכו'. והן ע"פ נפח הפירות - סאה, ביצה, גרוגרת, זית וכו'. בד"כ מידות האורך נקבעו ע"פ מידות הגוף ואילו מידות הנפח ע"פ נפח הפירות. אולם, בחלק המידות מצאנו שחז"ל נתנו לנו שיעורים הן ע"פ גוף האדם והן ע"פ נפח. כך גם לגבי רביעית - ביצה ומחצה וכן אצבעיים ברום אצבעיים וחצי חומש אצבע. לגבי כזית יש לנו סוגיות האומרות שכזית קטנה מגרוגרת וגרוגרת היא לפחות שליש ביצה ואז כזית פחות משליש ביצה. מכאו יש לנו השוואות בין ביצה, לבין כזית לבין גוף האדם.
אך אתה צודק שבמשך הדורות כתבו הפוסקים שחלה אי התאמה בין המידות. הראשון ששינה את השיעורים זה נודע ביהודה (צל"ח פסחים קטז). הוא כתב שעל כרחנו או שגדלו מידות האדם או שקטנו הפירות. למסקנה אומר נודה ביהודה שבימינו כזית הוא כביצה שלנו ע"פ המדידות שביצע. חזון איש בקונטרס השיעורים אימץ שיטתו של נודה ביהודה כאשר צריך להחמיר, אך לא לקולא. ברם, הגר"ח נאה הוכיח שאין להחמיר כנודע ביהודה ואחד מההוכחות זה השיעורים שהזכיר הרמב"ם וזה במטבעות הדרהם וע"פ חישוב זה, מוכח שהמשיעורים נשארו במקומם.
2. התבלבלת בין דין של צירוף מאכלים עם מזונות לשיעור קביעת סעודה כדי לברך ברכת המזון לבין קביעות לענין ברכה אחרונה אחרי מיני מזונות. להלכה אין המאכלים מצטרפים לשיעור כזית. לכן אם אכלת פחות מכזית קרקר וגבינה המשלימה לכזית אתה מברך בורא נפשות ולא "על המחיה".
3. הרבה פוסקים כתבו שהמין מזונות טפל לגמרי לחלק העיקרי הגלידה ולכן מברך שהכל ופוטר גם מין מזונות. ברם, כתבו הפוסקים שבמקרה והמין מזונות הוא דבר חביב בפני עצמו והאדם מעונין גם במזונות בפני עצמם, נכון לברך תחילה על חתיכה קטנה מהמזונות ואז על חלק של גלידה. לגבי ברכה אחרונה כפי כבר הבנת מהסעיף הקודם, מברכים "בורא נפשות".
4. בעיקר נוצרים ושלטונות הגויים. אינך צודק שאין החזרת השמטות הצנזורה. במהדורות חדשות של הש"ס משחזרים את הקטעים שהשמיטה הצנזורה וגם משנים את המילים מכותים לעכו"ם וכו'. כמובן שעדיין לא הצליחו להחזיר את הכל. מצד שני יש השמטות או שינויי מילים שלא קריטיים ולא משנים דבר בסוגיא.
5. תנ"ך שלנו - תורה ניתנה מאת ה' דרך משה ושאר הדברים כתבו נביאים ברוח הקודש. כמו כן בעלי המסורה עשו חלוקה לסדרים. נכון שחלוקה לפרקים ומספרי הפסוקים נעשה ע"י הנוצרים. הסיבה לכך שבגלות הנוצרים הם אלו שהדפיסו את התנ"ך ולא אפשרו ליהודים להדפיסו. זו הסיבה שהוצאת קורן הדפיסו תנ"ך ע"פ חלוקה יהודית של בעלי המסורה שבצידה יש גם חלוקה הנוצרית. אנשים משתמשים בחלוקה הנוצרית כי היא מקובלת בכל העולם ולכן נוח להשתמש בה כאשר רוצים להפנות אדם למקום כזה או אחר בתנ"ך.
בברכה,
חיים בריסק