הלכה

שלום וברכה!

1. ראה דברי משנה ברורה באותו סימן ( ס' קל"א) בס"ק מ, שם הוא מסביר מה הבעיה - פעם היו משתחווים בפישוט ידיים ורגליים על הרצפה (קצת דומה למה שאנו עושים בראש השנה וביום הכיפורים) וחכמים גזרו גם במקום שאין אבן משכית שלא לפול על פנינו בלא כיסוי.

2. אם מדובר בקצה עור שמחוזק עדיין ולא תלוש, אסור.

3. ראשית צריך להכיר שיש מחלוקת כללית האם עושים ז' ברכות בסעודה שלישית בכלל. בענין הזה יש ד' שיטות: א. הסוברים שאין מברכים אלא אם כן יש פנים חדשות (כך פסק שו"ע באבן העזר ס' סב סע' ח וכך פסק למעשה הגר"ע יוסף); ב. הסוברים שאין מברכים גם אם יש פנים חדשות (כך פסק הרש"ל בים של שלמה כתובות פ"א ס' יח וחמדת משה ס' כא); ג. הסוברים שמברכים תמיד גם אם אין פנים חדשות (ריטב"א כתובות דף ז ע"ב; אורחות חיים ח"א הל' ברכת המזון אות נט; שו"ת הרמ"ע מפאנו ס' מ' (מובא בפתחי תשובה על סימן סב ס"ק טז); כך משמע מדברי בן איש חי פרשת שופטים ס' טו); הסבורים שאין מברכים בלא פנים חדשות, אלא אם כן דורשים בתורה בסעודה, כאשר הדרשה תאמר ע"י אחד המסובים ועדיף שחתן בעצמו ידרוש (רמ"א אבה"ע ס' סב סע' ח; חכמת אדם כלל קכ"ט סעיף ה', בערוך השולחן אבה"ע ס' סב סע' ל כתב שאם מרבים במאכלים ומשקאות בסעודה שלישית, דינה כסעודה של יום השבת ומברכים ז' ברכות ואם לא מרבים במאכלים וכו', אז אין לברך אא"כ יש פנים חדשות או דורשים בתורה).

למעשה מקובל שמנהג האשכנזים כדברי הרמ"א שמברכים גם בלא פנים חדשות רק כאשר דורשים בתורה ומנהג הספרדים שאין מברכים, אלא אם כן יש פנים חדשות.

עתה נעבור לענין האם מברכים ז' ברכות בסעודה שלישית כאשר נמשכה הסעודה עד לאחר השקיעה. כמובן, שהדין נאמר בהתאם לשיטות שהזכרנו למעלה, מתי מברכים ז' ברכות בסעודה שלישית. במידה ויש חיוב של ז' ברכות בסעודה שלישית בין אם היו פנים חדשות בין אם הייתה דרשה, יש מחלוקת פוסקים האם מברכים ז' ברכות כאשר התארכה הסעודה ונמשכה עד לאחר השקיעה. כלומר לא על כולם מוסכם שאסור לברך.

א. האומרים שמברכים ז' ברכות בסעודה שלישית גם אחרי השקיעה (לבוש במנהגים בסוף או"ח סע' ל'; התעוררות תשובה ח"ב ס' צט; יסודי ישורון ח"ה עמ' תנו ועוד) מסבירים שכמו בענין ברכת המזון לגבי אמירת "רצה" הולכים אחרי תחילת הסעודה ומזכירים המאורע כך גם לענין ז' ברכות ועוד מכיוון ומוסיף מקודש לחול ואסור במלאכה עד שיבדיל יש עדיין קדושת השבת לפי טעמו של הרמ"ע מפאנו שמברכים בסעודה שלישית מכיוון ששבת היא כפנים חדשות וזה שייך גם בסעודה שלישית, אז עד שיבדיל יש עדיין מעין פנים חדשות. אם תעיין בדברי הפוסקים תראה שהם הביאו עוד טעמים.

ב. אך כאמור יש חולקים ואומרים שלאחר השקיעה אין לברך ז' ברכות בסעודה שלישית (זקן אהרן להגר"א הלוי ס' קפא; פעול הצדיק ח"ב ס' פא שנות חיים ס' קה ועוד) וטעם הענין הוא: אם נמשכה סעודת שבת עד הלילה בטלה סעודת שבת ולכן אין לה תשלומים בשונה מלילה ראשון של סעודת חתן וכלה; יש שוני בין אמרית "רצה" לבין ז' ברכות - "רצה" הולך אחר תחילת הסעודה כאשר אכל כזית, אבל חיוב ז' ברכות הוא חיוב השעה כאשר אומרים, לכן כאשר יצא השבת לא ניתן לברך כי אין כבר שבת שנחשבת לפנים חדשות וזה הדבר לדין של אוכל סעודתו עם אנשים שהם פנים חדשות וקמו והלכו משם שבודאי אינו מברך; הטור והר"ן כתבו שמן הדין ניתן לברך ז' ברכות שלא בשעת סעודה ולכן ז' ברכות לא תלויים בסעודה כלל ולכן כאשר יצאה השבת אין טעם לברך כי לא מחמת הסעודה באה החיוב בשונה מ"רצה"; האומרים ששבת נחשבת כפנים חדשות זה דווקא ביום, אבל כאשר כלה השבת אין כבר הדין של שבת כפנים חדשות.

לכן למעשה יוצא: אם יש אנשים שהם ממש פנים חדשות בסעודה שלישית, אז ניתן לברך ז' ברכות גם לאחר השקיעה. במידה ואין פנים חדשות בסעודה שלישית לכתחילה עדיף לסיים את הסעודה לפני השקיעה ולא להיכנס לבעיית של ספק ברכות.

בברכה,

חיים בריסק