שאל את הרב

הלימודים עושים אותי עצובה! וקשה לי.

חדשות כיפה חברים מקשיבים 12/09/11 16:08 יג באלול התשעא

שאלה

שלום צדיקים !

אז ככה אני בת 16 לומדת באולפנה.. הבעיה שלי היא שהלימודים ממש מעיקים לי , אני חוזרת הבייתה בוכה כל יום הלחץ יושב לי בבטן..וזאת רק תחילת השנה! זה לא אמור להיות ככה !!! אני יודעת שלימודים זה לא כל החיים ואני גם לא חרשנית בכללל .. הייתי לוקחת הכל בקלילות.. הייתי שמחה תמיד ועכשיו..לא! אני ממש עצובה ומפחדת, תמיד בוכה יש לי מן מועקה כזאת בבטן ואני לא משתחררת ממנה ! אני לא יכולה להמשיך ככה את השנה שלי :( מה לעשות???! בבקשה עזרו ליייי כמה שיותר מהר לפני שאני קורסת :'(

תשובה

שלום יקרה, אני קוראת את המכתב ושומעת את הקושי שלך, העצבות והמועקה, הדאגה והחשש שמא כל השנה הולכת להיות מעיקה ולוחצת כל כך כמו שזה נראה עכשיו. תחושות לא קלות. אני מבינה את הקושי ואני מעריכה את העובדה שפנית אלינו ובע"ה אנסה לעזור. מראש, אני מציעה לך שאם לא אכוון לקושי שלך אשמח אם תכתבי לי למייל ותפרטי קצת יותר מה את מרגישה? האם גם בשנה שעברה היו לך תקופות כאלו? האם היו שינויים כלשהם בתחום הלימודי?
קודם כל צריך לדעת שכל התחלה היא קשה. נכון שזה נשמע נדוש ואפשר אפילו למצוא אלפי צ'ופרים כאלה לתחילת השנה, אבל, זה באמת ככה.
אנחנו אוהבים להרגיש נוח במה שאנחנו עושים, להרגיש שאנחנו יודעים מה לעשות, שהמשימה ברורה ומוכרת לנו. אמנם אנחנו רוצים אתגרים, אבל לא יותר מדי, ולא כאלה שיאיימו עלינו, יאיימו על תחושת הביטחון שלנו.
וכל התחלה היא בדיוק הפוכה מזה! כשאנחנו מתחילים משהו (ולא משנה אם זה בית ספר, כתה, שבט, הדרכה, שרות לאומי או כל דבר אחר) אנחנו הולכים לקראת משהו לא ידוע. יש הרבה "נעלמים", אנחנו לא יודעים איך בדיוק יהיה, יש הרבה חששות. אם עד עכשיו היה לנו טוב, היה לנו מעמד חברתי מסוים שהיינו שמחים בו או רמה מסוימת בלימודים שהיינו מרוצים ממנה, תמיד בהתחלה יש חשש שהכול הולך להשתנות. גם אם לא היינו מספיק מרוצים מהמצב הקודם יש חשש שמא למרות הציפיות המצב יחזור על עצמו או ח"ו יהיה יותר גרוע.
צריך להיות מודעים לכך, מודעים לכך שזה קשה. שצריך הרבה סבלנות, סבלנות להתחיל את השנה, סבלנות לראות את כל הדברים שמאיימים ומפחידים ולנסות לראות איך אנחנו מתכוונים להתמודד איתם.
כתבת שאת בת 16, אני מניחה שאת בכתה י או יא. הגיל שבו הרמה והעומס של הלימודים הופכים להיות הרבה יותר קשים ומלחיצים. כבר רואים בגרויות באופק והרבה. וזה נראה כ"כ לא קשור וכ"כ מאיים.
כתבת גם שאת בד"כ לא חרשנית. יכול להיות שעד עכשו הסתדרת בלימודים גם בלי "לחרוש". יכול להיות שעכשיו עם "קפיצת המדרגה" הענקית שיש בעומס הלימודים תצטרכי יותר להשקיע. וזה מלחיץ. זה גם מאיים על הציונים שהיו לך עד עכשו ועל ההרגשה הטובה שהתלוותה לכך.
הרבה פעמים מרחוק משהו נראה מאוד מלחיץ ומפחיד וכשמתקרבים אליו ו"חיים" אותו רואים שזה הרבה פחות מפחיד ממה שחשבנו. (יכול להיות שפעם חשבת שנורא מפחיד להתחיל אולפנה ועכשיו את רואה שהצלחת לעשות את זה). כך גם לגבי העומס בלימודים, הבגרויות. לפעמים כשמתחילים את השנה ורואים שלמרות שהעומס כ"כ קשה איכשהו מסתדרים עם זה.
לפעמים כדי "להסתדר" עם זה צריך להתארגן בהתאם. צריך לחשוב איך מכניסים את כל "הלימודים" האלה בסדר היום, ממש לעשות לו"ז לשבוע ולראות איך את מסתדרת. זה ירגיע אותך הידיעה שלפחות מבחינת התכנון זה יכול להסתדר.
יכול להיות שלא תצליחי להכניס את כל העומס בלו"ז, אולי תוכלי לבקש מהמחנכת שתעזור לך בזה, ובמקרה הצורך תדחה לך מבחן או עבודה לשבוע אחר כדי להרגיע את העומס?
נקודה שרציתי להוסיף, לדעתי, כל התמודדות שהיא שיש בחיים יכולה להוציא מהאדם הרבה כוחות. ודווקא כשקשה, הכוחות יוצאים ביותר שאת. ומכיוון שבגיל התיכון, הרבה מהזמן מושקע בלימודים, הלימודים יכולים להוציא הרבה כוחות. כוח רצון, כח התמדה, כח עמידה בלחץ. כוחות שיעזרו עוד הרבה בהמשך החיים ויחנכו אותנו לכוחות שלא היינו יודעים על קיומם.
התמודדות נוספת שיכולה להיות זה ההבנה שיש דברים שאני יותר צריכה להתאמץ עליהם כדי להצליח, והבנה שעוד יותר קשה היא שיש דברים שאני מאוד ארצה להצליח בהם אבל למרות ההשקעה אני יצליח פחות. (אם עד עכשיו הייתי רגילה לקבל ציון מסוים במבחן, יכול להיות שאני אצטרך להתרגל לקבל פחות גם אני ישקיע), ואז אני יכולה ללמוד להעריך ולאהוב את עצמי גם אם אני מקבלת פחות ממה שהייתי רגילה עד עכשיו. זו התמודדות לא פשוטה אבל היא גם מצמיחה את הידיעה שהערך שלי לא תלוי בשום דבר, לא בציונים ולא בהצלחה.
בכל מקרה, לא כדאי להישאר עם התחושות הקשות שתיארת. כדאי לפעמים כשיש קושי בתחום מסוים הוא תופס את מרכז חיינו ובשביל לתת לקושי מקום יותר קטן בחיים כדאי להתעסק בדברים אחרים. להשתחרר קצת. לעשות דברים אחרים שאת אוהבת, שיתנו לך הרגשה טובה. (תחביבים שיש לך כמו טיול, נגינה, להיפגש עם חברות). אני מבינה שזו תקופה עמוסה ולחוצה מבחינת הזמן, אבל יכול להיות שאם תצליחי לפנות קצת זמן להתאווררות תוכלי להרגיש טוב יותר. דבר נוסף שיכול לעזור זה להגיד לעצמך משפטים שיוכלו להרגיע אותך. משפטים שיחזקו בך את הנקודות שמלחיצות אותך כמו:"בע"ה יש לי את הכוחות להצליח בקצב שלי, אני טובה כמו שאני, אני מאמינה בעצמי".
כתבתי כמה נקודות למחשבה, יכול להיות שיש סיבות אחרות שבגללם כל כך קשה ומעיק, אשמח מאוד אם תוכלי לנסות למקד אותם קצת ולחזור אלי למייל
ובינתיים בהצלחה רבה! בהתחלה החדשה וכל ההתמודדויות שמתלוות אליה!!
נעמה tepernaama@gmail.com

כתבות נוספות