שאלה
אודה לכבוד הרב אם יואיל להסביר לי בקווים כללים על גובה הסכומים אשר צריכים להופיע בכתובה תודה
תשובה
אהרון שלום.
הכתובה מורכבת ממספר סכומים: עיקר כתובה השווה למאתיים זוזים, תוספת כתובה שהחתן מוסיף ונדוניה שהכלה מביאה מבית אביה.
הסכומים הללו אמורים להוות מעין קרן בטחון לאשה במקרה של פירוק הנישואין.
חכמים העריכו את עיקר הכתובה השווים למאתיים זוז כסכום המספיק לאדם ממוצע במשך שנה אחת, וכל התוספות האחרות לפי מצבם הכלכלי של החתן ושל הכלה.
בימינו, רוב הסכומים אינם רלבנטיים כל כך, בעיקר, משום שכיום אי אפשר לגרש אשה בעל כרחה. וכמעט תמיד גירושין מתקיימים עם הסכם לחלוקת רכוש, רכוש הנבנה במשותף בדרך כלל, במשך שנות הנישואין.
עם זאת, נהגו לציין סכומים שיתאימו לעקרון שהזכרתי.
לכן, כאשר מציינים בסוף הכתובה את הסכום הכולל. (אצל האשכנזים מציינים גם מאתיים זקוקים שלא ידוע בדיוק מה שיעורם), נוהגים לרשום סכום הקרוב לעיקרון שהזכרתי ולא מוגזם מידי.
נדמה לי שרוב הרבנים, וכך אני נוהג, כותבים מאה ושמונים אלף ₪ בתוספת למאתיים הזוזים.
כל טוב ובהצלחה.