שאלה
שלום,
אני בן 18 ממשפחה דתית, כיום אני מנותק מהדת ואינני יודע אם להאמין ובמה.
אני נמצא במשבר כי איני מרגיש סיפוק משום דבר אני מרגיש ריק וחסר תכלית אני לא יודע מה לעשות.
למה אני פה? מז'ה העולם הזה בכלל? איך הוא נוצר? מה הטעם בחיים?
אני שמעתי פעם ואני חושב שזה ממש נכון שאנשים מאמינים כי זה מה שנותן להם טעם בחיים, ביטחון וכוחות נפשיים, הייתי ממש רוצה להאמין במשהו כדי שימלא אותי אבל איך אני יכול להאמין במשהו שנראה לי הזוי לגמרי?! או במילים אחרות איך אני יכול להאמין במשהו שאני לא מאמין בו?
קשה להאמין שהעולם הוא נצחי ועל זה אני מסכים אבל ממש לא קל יותר להאמין שיש מישהו עם כוח בלתי מוגבל שברא אותו.
לפני אלפי שנים האמינו שהעולם שטוח, בתקופה אחרת האמינו שהוא עומד על פילים, בתקופה אחרת האמינו שהאלים מחזיקים אותו אולי בעוד אלף שנים יספרו שבתקופתנו אנשים האמינו באל נצחי כל יכול שברא את כל העולם?
אני יודע שיש משהו בלתי נתפס בכל החיים האלו, משהו ענקי והזוי אבל איך אני יכול לדעת שהמשהו ההזוי הזה הוא היהדות או כל דת אחרת?
איך בנאדם יכול בכלל להבין את מהות העולם הזה ואת פשר קיומו? זה נראה לי מהעל הליגה שלו.
תשובה
שלום וברכה
השאלה שאתה שואל הינה מעט ארוכה ומורכבת לאתר זה, שבדרך כלל מכוון לתשובות קצרות ומתומצתות.
אתה צודק בדבריך כי כנראה שהדברים אינם מתחילים מהתודעה. ברם, אינך צודק מהתיאור שלך כאילו אנשים "המציאו" את האמונה כדי שיהיה להם טעם בחיים. האמונה נוצרה באדם בדיוק כפי שהאהבה נוצרה באדם – לא שהוא תכנן והחליט לייצר אותה, אלא בשל העובדה שהיא קיימת בו, והיא מתפרצת באופן מתמיד כלפי מעלה.
אם דבר מה נראה לך הזוי לגמרי – אכן לא ניתן להאמין בו.
מה שכן ניתן לעשות הוא ליצור מצב בנפש שבו יש סיכוי שהאמונה תופיע. הדבר יכול להיעשות בדרכים שונות: מהתבוננות בבריאה וביופי הא-לוהי, דרך הכרת התורה, דרך חיפוש א-לוהים בתוך נשמתנו פנימה. אלו דרכים שונות, שבהן אנו מנסים למצוא את האלוקים אשר בקרבנו.
אולי הדרך שלך עוברת אכן דרך הדבר הענק הבלתי נתפס, ואולי דרך זה מתחיל הקשר עם הא-לוהים. לאחר מכן באה ההכרעה האם ללכת בדרך היהדות או בדרך אחרת.
כל טוב ובהצלחה