שאלה
בס"ד
שלום הרב. בקשר לשאלה קודמת ששאלו כאן, שכותרת:הכל לטובה ולתפילה. אני מבקש לשמוע את דעת הרב בקשר לגישה קצת שונה ששמעתי מהרב שלום ארוש מברסלב. הרב ארוש הוציא לאור ספר בשם "שעריו בתודה" ושם הוא מסביר שאנו חייבים להודות לקב"ה על הכל ממש גם על כל אסון ואסון ועל כל חולי וחולי!!! רק שהנקודה היא שבאותה תפילת הודאה/הודיה, נבקש מהקב"ה במקביל שיאיר לנו מה ה"שכל" שיש בנסיון הזה שהקב"ה הנחית עלינו? אולי, מה עלינו לתקן בדרכינו? אולי על איזה עוון עלינו להתעורר ולתקנו? וכו' וכו'. זו גישה מאוד מעניינת אך יחד עם זאת קשה לי לדמיין נניח את אימי שחולה במחלה קשה נוראית, עומדת ומודה לקב"ה על המחלה הנוראית הזו. מה גישתו של הרב בנושא? תודה.
תשובה
שלום וברכה,
לעולם איני סובר שמה שאני כותב היא האפשרות היחידה.
אני מתקשה בקבלת העמדה הברסלבית. בראש ובראשונה בשל העובדה שלא מצאנו בתנ"ך, ולא במקום אחד, תפילה מעין זו. לעולם מצאנו שאנשים חולים מתפללים להיות בריאים, ועם ישראל במצוקה מתפלל לישועת ד', ועוד ועוד, ולא מצאנו הודאה על אסון ועל חולי, ותפילה להארת השכל שיאיר לנו את הניסיון.
על כן, מעבר לכך שזו נראית תביעה לא אנושית להתפלל כך, העובדה שאין כזו תפילה, משום סוג ובשום מצב, בעולם התפילות שלנו, גורמת לי לא ללכת בדרך זו.
כל טוב