היסטוריה

שלום וברכה!

אחלק תשובתי לשני ראשים: א. חשיבות העיסוק בהיסטוריה לכל עם ועם כולל עם ישראל. ב. משמעות אירועים היסטוריים לקביעת חגי ישראל.

א. לעיסוק בהיסטוריה יש שני תפקידים חשובים ביותר, שאת הראשון נגדיר כ"מעשה אבות סימן לבנים": 1. לימוד מטעויות העבר כדי לא לחזור עליהם שוב ולימוד מדברים החשובים וטובים שנעשו כדי ליישם אותם בחיינו ולחזק אותם. ואת השני "בלי עבר אין עתיד". הרי בכתבי קודש (גם בירמיהו יז/ח וגם בתהילים א/ג) אדם נמשל לעץ שתול על מים. לעץ חייבים להיות שורשים, בלעדיהם אין לו קיום, בלעדיהם הוא מת, זה בדיוק מה שקורה לאדם כפרט ולעם ככלל המנותק מההיסטוריה שלו. העיסוק בהיסטוריה יוצר אצל כל עם ועם זיקה לעמו, לארצו, לתרבותו ולדתו, שהיא חשובה ביותר לקיום החיים עכשיויים. בלי הבנת וידיעת השורשים אי אפשר לבנות עתיד. דוגמה הפשוטה לענין - חייל צה"ל המנותק מהיסטוריה של עם ישראל, יתקשה להלחם ולהגן על ארץ ישראל מכיוון שלא יבין לטובת מה הוא נלחם, לטובת מה הוא צריך למסור נפשו אם יצטרך ולמה זה חשוב. אם לא היה עיסוק בהיסטוריה לא הייתה קמה מדינת ישראל בארץ ישראל.


ב. בענין החגים. כידוע בבסיס של שמירת החגים יש שני אספקטים - 1. ציוויו ורצונו של ה'. 2. זכר לאירועים היסטוריים שבעיקרם יציאת מצרים. לא נדון על אספקט של ציווי ורצון ה'. אני מקווה שהוא ברור ואין מה לדון עליו. נתמקד באספקט של זכר לאירועים היסטוריה. ברור שלא מדובר רק בזכר בלבד, אלא בחובה להרגיש את עצמך חלק מהמאורע שהתרחש. הרי אם נתייחס לאירוע היסטורי כמו יציאת מצרים למשל רק כאירוע שקרה, אז כעבור שנים (במיוחד אלפי שנים) בני אדם יתייחסו לאותו מאורע רק כאל אגדה שלא רלוונטית לחיינו ולעבודת ה' שלנו היום. את זה באו למנוע חגים וצומות המחייבים לא רק אמריה של זכרון, אלא גם מעשה של זיכרון. מעשה הזכרון וחווית החג המושרשת על זיכרון יוצרת חווית זמן מאחדת (כפי שכינה אותה הגרי"ד סולוביצ'יק ב"מן הסערה" עמ' 52-55) המוחקת גבולות בין עבר, הווה ועתיד ועושה אירוע היסטורי רלוונטי גם להיום וגם לעתיד. יציאת מצרים ומעמד הר סיני הם אבן היסוד של כל היהדות - באותם אירועים נהיינו לעם ובעלי ברית עם הקב"ה, שם קיבלנו יעודינו בעולם. בלעדיהם אין כל משמעות לאף חג ולאף שבת שאנו מקיימים. אם נשתמט מעיסוקינו בהיסטוריה וביצירת חווית זמן מאחדת, נאבד יחודינו, נאבד זיקתנו לתורה ח"ו ונשכח את מי שברא שמים וארץ ובחר בעם ישראל.

בברכה,

חיים דב בריסק