היכרויות

שאלה

שלום!

אני רוצה לספר לכם על נושא אישי כאוב מאוד,אני מקווה שתוכלו לענות ולעזור לי.זהו נושא ההיכרויות.אני מגיע מרקע מסורתי ובגיל 18 התחזקתי יותר וכיום אני דתי,אבל אותה בעיה נשארה.

במשך כל חיי למדתי בבתי ספר חילוניים והייתי 3 שנים בצבא,עבדתי בכל מיני עבודות וכיום אני לומד באוניברסיטה,כך שהכרתי בנות והרבה.אבל משום מה לא מצאתי אף אחת נורמלית.מה זאת אומרת?אני ממש לא פוסל או מסנן בנות,אני יכול (באופן תיאורטי) להסתדר עם כל אחת,ממש אין לי מודל אידיאלי של בחורה,אבל כמובן שצריכה להיות התאמה.בנוסף,אני מוכן להשקיע ולתת מעצמי זמן,כסף וכל מה שצריך,אני נראה טוב ויש לי מידות טובות.ניסיתי להכיר בנות בתקופות שונות בחיים בעולם החילוני וגם בעולפ הדתי,בכל המסגרות כמעט:ביה"ס,צבא,מקומות עבודה,אינטרנט ועוד.הכרתי המון בנות שהייתי מוכן לתת הכל בשבילן,אבל בכל פעם זה נגמר באכזבה ותסכול.כיום אני בן 24.5 ומעולם לא הייתה לי מערכת יחסים עם אשה.בד"כ דחו אותי על ההתחלה,לפעמים בשלב ההתכתבות וההיכרות הראשונית,השיא שהגעתי אליו היה דייט ראשון.אני בטוח שאם תשאלו את הבנות שמכירות אותי הרבה שנים הן יגידו עלי רק דברים טובים,אבל אני נכשל תמיד בעניין ההיכרויות,כאילו אני מרגיש שזה מין משחק כזה שהחוקים בו לא ממש ברורים,אני לא מצליח להבין איך הראש של הבנות עובד.לדוגמה,התכתבתי במשך כמה שבועות עם בחורה ויום אחד היא החליטה שהיא לא רוצה איתי שום קשר בלי שום סיבה,מקרה אחר הוא של בחורה שהייתי איתה בדייט והכל הלך מצוין ופתאום היא הביאה חברה שלה באמצע הדייט ומאז לא עונה לטלפונים,יש עוד המון דוגמאות מהסוג הזה.אני לא מבין מה כ"כ קשה להתנהג כמו שצריך,אני לא כופה את עצמי על אף אחת,מי שלא רוצה אז לא צריך,אבל למה צריך לשחק משחקים במקום פשוט להגיד את האמת.המצב הזה גורם לי המון תסכול ואכזבה,נמאס לי כבר להיות לבד,אבל מצד שני אם אלו החוקים של המשחק אז אני מעדיף לא לשחק.בכל פעם אני משקיע מכספי ומזמני בשביל בחורה,ובמקום להגיד תודה היא יורקת לי בפנים.

אני כבר ממש מיואש ומתוסכל, ומרגיש כאילו נגזר עלי להישאר לבד תמיד,בבקשה תעזרו לי.

תשובה