היחס ליופי וטיפוח עצמי

שלום וברכה,
ותודה רבה על השאלה הישירה והכנה.
אני חושב שאת מאוד צודקת בעיקרון, וכנראה שמעת דברים לא מדוייקים, או ששמעת אותם מאנשים שאינם מכירים את היהדות בצורה נכונה. אין שום בעיה עם חצאית צבעונית או עם איפור עדין, כשם שאין שום בעיה עם תכשיטים שאינם בולטים בצורה מוגזמת. עד כמה שידוע לי, כמעט לכל אשה דתיה יש עגילים.
עיקרה של הצניעות אינה למניעת חטאים של אחרים, אלא היא ביטוי לאיזון הנכון בין חיצוניות לפנימיות. כיון שכך, יש גם מקום לחיצוניות, כאשר היא באה במקומה הנכון. הצניעות היא ערך שהוא בראש ובראשונה בין אדם לעצמו, והיא שייכת לנשים ולגברים כאחד. בנוסף לכך יש גם את העניין של האחריות ההדדית, שמשמעותו הוא לא לנהוג בצורה מושכת באופן יוצא דופן, ובכך להחטיא אחרים. לפי היהדות – העולם כולו הוא יחידה אחת הרמונית ולא כל אדם חי לעצמו. בכל אופן, כמו שכתבת לא מדובר על מצב שבו האשה מסתירה את עצמה אלא רק שאינה מבליטה את עצמה בצורה מוגזמת, ואיני יודע מה גרם לך לחשוב אחרת.
כאמור,אין שום בעיה עם איפור עדין. אולם, עיקר החשיבות של האלמנטים החיצוניים הוא בקשר האמיתי, בין בני זוג נשואים. לפי היהדות, קשר בין בני זוג נשואים הוא קשר שכולל את כל הרבדים, החל מהרבדים הנשמתיים והנפשיים העמוקים ביותר ועד הרבדים הגופניים שבפני עצמם הם הנמוכים ביותר, אבל כשהם מחוברים לחיים שלמים אזי גם הם ביטוי נפלא לקשר, והביטוי החזק ביותר לכך הוא מגילת שיר השירים.

דוקא משום גודל הקשר שבין איש לאשתו, שמגודל מעלתו – הוא מהווה משל לקשר בין אלוקים לעם ישראל, מקפידה היהדות בצורה מיוחדת על כך שאיש נשוי לא ינהל קשרים – מעבר לרמה הטכנית – עם אשה שאינה אשתו או בת משפחתו, וכן שאשה נשואה לא תנהל קשרים עם איש אחר. גם מכאן נובעת החשיבות של לא לבלוט, ולכן חולצה מעט צמודה אינה דומה לאיפור או לעגילים, כי היא מבליטה לאחרים דבר השייך לקשר האישי בין איש לאשתו.
אני רוצה לסיים בדבר ששמעתי מראש הישיבה שלי, שבאמת הרבה בנים דתיים יראי שמים– ובמיוחד הצעירים – לא מספיק מודעים לחשיבותו של היופי אצל האשה, שהוא צורך טבעי ומבורך מאוד כשהוא באיזון הנכון. לפעמים מדגישים יותר מידי את ערכה של הצניעות מצד היותה מדגישה את פנימיות האדם, ושוכחים שאחרי הדגשת הפנימיות יש ערך גדול ליופי החיצוני.
כל טוב,
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il