שאלה
במקומות רבים במקורות הלכתיים ואף בתשובות רבנים כתוב "והמחמיר תבוא עליו הברכה".
לאחרונה יצא לי לברר קצת על החמרה בנושא אכילת מאכלים המכילים אבקת חלב נכרי,שאלתי רבים מחבריי שלקחו על עצמם לא לאכול מאכלים אלו,וכולם ענו לי שהם פשוט מחמירים.
אני מבינה החמרות מסוימות בנושאים בהם החמרה היא סייג וגדר.
אך לדעתי החמרה רק לשם ההחמרה גורמת לעול מצוות כבד מהקיים, ככל שיש החמרות בדברים עליהם לא צוונו,קשה יותר לעמוד בזה, והגבולות בין אסור ליש להחמיר עלולים להיטשטש.
האם הרב סבור כי יש סיבה ממשית לחדול אכילת מוצרים המכילים אבקת נכרי? ואם זו החמרה, אין זה ראוי להחמיר רק בדברים שאנו יודעים את הסיבה מאחוריהן?
תשובה
שלום וברכה
הנושא בו את עוסקת הוא נושא משמעותי ביותר.
א. ראשי פרקים לדיון בנושא ההחמרות כתבתי במבוא ללקט ההתכתבויות באינטרנט "רשו"ת להחמיר". אני לא מוצא עותק של המאמר במחשב, ועל כן איני יכול לשלוח לך אותו, אולם נראה לי כי שם תוכלי למצוא את מבוקשך.
ב. אין ספק כי לחומרות יש שני צדדים. יש בהן פן מעולה, של זהירות והרחקה, ושל תשוקה עמוקה "לעשות יותר" ולהתקרב בכך לריבונו של עולם, ויש להן פן שעלול לכלול בתוכו מחיר כבד, של "לא דייך במה שאסרה תורה", של טשטוש בין עיקר וטפל, של "בל תוסיף" ושל פגיעה בנושאים אחרים.
ג. על כן בכל דיון ודיון יש למתוח את הקו באופן ייחודי, ולא ניתן לדבר על הדרכה כללית של החמרה של הקלה.
ד. לגבי אבקת נכרי: זו אחת הדוגמאות לדיון. יש נימוקים רבים מדוע להקל באבקת חלב נכרי, שהעיקרי שבהם הוא העובדה שהסיבה לגזירת חלב נכרי אינה רלוונטית במצב הפיקוח הקיים היום על מוצרים, וכל זאת בתוספת לדיון באם בכלל אבקת חלב נאסרה. על כן, זו דוגמה למקום בו איני נוהג להחמיר, בניגוד למקומות אחרים שבהם אני מחמיר מאוד.
כל טוב