החלטות....

בס"ד
שלום וברכה!
כשניגשים לכל הנושא של "תיקון המידות", צריך קודם כל להבין כמה עניינים יסודיים.
נפש האדם מורכבת משתי מגמות עיקריות שהן לכאורה נגדיות. מגמה לטוב על כל המשתמע מכך ומגמה לרע על כל המשתמע מכך. ישנו מאבק תמידי בין שתי המגמות כאשר כל מגמה רוצה היא לבדה להיות השלטת על נפשו של האדם. (עפ"י הראי"ה קוק אורות, אורות ישראל ו'). מהמאבק הזה נובעות כל ההתמודדויות של האדם.
בנצרות בחרו בדרך של ייאוש מהמאבק והחליטו לבחור באחת מן המגמות. מכיוון שאי אפשר להכריע לחלוטין לצד הטוב, הם בחרו להכריע לצד הרע. וכך יש ניתוק בין קודש וחול. נזיר זהו אדם שחי פרוש מכל דבר שקשור איכשהו לנטייה לרע (הכוונה גם לדברים 'קיומיים' כמו אכילה נשיאת אישה וכו'). ומי שאינו נזיר מותר לו הכל. אין מאבק. רק צריך לבוא ביום ראשון להתוודות אצל הכומר. אבל חוץ מזה הכל מותר. זהו ייאוש. לעומת זאת היהדות נקטה עמדה אחרת לחלוטין. ביהדות רואים ערך למאבק עצמו. אלו הם חיינו. חיים של התמודדות בין טוב לרע, בין מותר לאסור ובין טמא לטהור. מי שמבקש הכרעה לצד הטוב לגמרי – לא ימצא אותה כאן בעולם הזה. שלמות יש רק אצל ריבונו של עולם. הטוב השלם.
לנו אין שלמות יש השתלמות. האדם כל הזמן בתהליך התקדמות לקראת השלמות. וכל התמודדות מקדמת אותו עוד ועוד. מעבר לכך שמבלעדי ההתמודדות, בלי הקושי שבמציאות, האדם לא היה יכול להתקדם. ההתמודדות היא היא המקדמת אותו לקראת שלמותו. הקשיים הם אלו שממריצים את האדם לשאוף ולהתקדם.
עניין נוסף שצריך להבין הוא רעיון התשובה. לא במובן הסטיגמתי שלו, אדם שעובר מעולם "חילוני" לעולם "דתי", אלא במובן היותר אמיתי שלו, המובן הפרטי של כל אדם. רבים נוטים לחשוב ש'תשובה' זה לא קשור אליהם. או שהם חושבים שהם בסדר והאחר הוא זה שצריך לעשות תשובה, או שהם כלכך מיואשים מעצמם ומהמציאות כך שהם לא מאמינים שאפשר לעשות תשובה. הם לא מבינים שבעצם חייהם הם כבר בתהליך של תשובה. תשובה אל עצמם, תשובה במובן של התקדמות אל עבר שלמותם!
ר' נחמן מברסלב בספר ליקוטי מוהר"ן תורה ע"ט מסביר, שיש שתי סוגי תשובה. יש תשובה שלמה שבה באמת תיקנתי הכל. הפכתי משהו לא טוב למשהו טוב. אבל יש עוד סוג של תשובה שכל אחד ודאי עושה אותה הוא רק לא מודע לזה שהוא עושה אותה וזה תשובה חלקית. אדם שמקבל על עצמו להתגבר במשהו, זה כבר תשובה! גם אם מיד לאחר מכן הוא חוזר לסורו זה לא משנה. למה? כי הרצון שלי היה לשנות! וידוע שעיקר האדם זה הרצון. כמובן אין זה פותר אותנו מתיקון בפועל אך עצם הרצון להשתנות זה כבר תשובה.זה כבר חלק מהתהליך.
ציינת בשאלתך שכבר המון פעמים החלטת שאת משתנה. כל החלטה כזו היא חלק מהתהליך של התיקון. אמת זה מתסכל ששוב חוזרים לכעס אבל אל ייאוש! את כבר בתהליך הנכון. לאט לאט ובצורה בטוחה תנסי שוב פעם לא לכעוס ותראי שעם הזמן, בצורה הדרגתית תצליחי לכעוס ולהתעצבן פחות ופחות. קר תביני ותאמיני שאת כבר בדרך הנכונה ואת כבר בתהליך ולא כל פעם ה כאילו להתחיל מההתחלה..
בהצלחה רבה ובשורות טובות!