שאלה
בס"ד
שלום.
שאלתי עוסקת בהבדל בין המגזר הדתי לאומי לבין המגזר החרדי-לגבי ההשלכה להיום.
באופן כללי ידוע לי כי המגזר הדתי לאומי בלשוננו, מאמין כי עצם כינון הארץ הוא חלק מהתליך הגאולה ואילו הגישה החרדית מתנגדת להגדרה זו.
אך השאלה היא במהות, במצב היום- במה מתאפיין ההבדל? הרי התורה היא אותה תורה.
ע"פ נקודת הראות שלי ההבדל נכון להיום מתמצה בסוג הגישה או ההתיחסות לסביבה בה אנו חיים.
הגישה הדתית מאמינה יותר בכח או בחיוב שלנו לפעול ולשנות ולקרב- אך זאת ניתן לעשות אך ורק תוך עירוב בסביבה- מה שיכול לפגוע במשפיע עצמו.
היכן עובר הגבול הדק בין השניים?
בתודה מראש.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
כן, הגבול לא ברור כל כך. שמירת השבת משותפת לכולם, וצום יום הכפורים, ומצוות כיבוד אב ואם, וכך בעצם כל המצוות. השאלה היא איך לנהוג בעניינים הציבוריים: האם להיות שותף בממשלות ישראל? האם לחגוג את יום העצמאות? וכו'
הציבור החרדי איננו חוגג את יום העצמאות, כי אינו רואה בכינון ממשלה יהודית בארץ ישראל חלק מתהליך של גאולה שיש לשמוח בו, משום שהממשלה היהודית עליה מדובר היום, איננה רואה בתורה תשתית לקיומה וקיום עם ישראל בארץ ישראל. האם זה הבדל "דק"? זו תפיסת עולם שונה לגמרי, אך איננה באה לידי ביטוי בחיים היומיומיים של האדם הפרטי.
שנה טובה