החיים

בס"ד

שלום.
האמת שקצת קשה לתת לך מענה הולם במסגרת זו,כיוון שצריך לדעת בצורה מדויקת יותר מה גורם לך תסכול,ולהבין קצת יותר ממה נפילות מצב הרוח נובעות,אך בכל זאת רציתי לגעת בשתי הנחות יסוד המופיעות בתחושותייך ולהגיב אליהן. נראה לי שיהיה בתגובה זו גם כדי לעזור לתחושה הכללית.

א. "את התפקיד שלי כל אחד היה יכול לעשות לכל בן-אדם הרי יש תחליף..." –אז זהו שלא!
ובגדול! לכל אדם ישנו תפקיד מיוחד שלשמו נברא,אם הוא לא יעשה אותו העולם לדורותיו יהיה חסר (ממש כמו בפעולות בני-עקיבא על החלקים בפאזל...),כל מציאות החיים של כל אחד מאיתנו נבחרה במיוחד בשבילו,והוא אמור ללמוד ממנה ולהתעצב ולהוציא כלים כדי שיוכל להגשים את ייעודו. וכבר כתבו על זה המון אך נביא שני מקורות.
"מובא ביסוד העבודה בשם האר"י הקדוש,דאינו דומה אדם לאדם מיום בריאת האדם,ואין אדם יכול לתקן מה שעל חבירו לתקן...והקב"ה מעמיד לכל אחד את כל הנסיבות והתנאים שיכול על ידם לתקן את אשר מתפקידו לתקן,ולמלא ייעודו ותפקידו בעולמו. כל תנאי החיים של האדם בגשמיות וברוחניות,הטובים והרעים,כולם ניתנו לו כפי השייך לתיקון עולמו,שכך על ידי תנאים אלו יוכל להגיע לייעודו ובלעדיהם לא יוכל לתקן את אשר תפקידו לתקן..." (נתיבות שלום פרשת לך-לך).

"את העובדה שמשהו חי בזמן מסוים ובתקופה מיוחדת ובמקום מוגדר,ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם רעיון בדבר שליחותו של האדם. ההשגחה יודעת היכן וכיצד יכול הפרט היחיד על חסרונותיו וכוחות הנפש העצורים בו לקיים את שליחותו...כי לא יתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד שהוא למעלה מכוחותיו..." (הרב סולוביצ'יק)

איזה גודל של חשיבות אם-כן יש לכל אחד מאיתנו וגם לך,ואיזה גודל של אחריות...
"כי יש איזה כפתור שרק אתה יכול לסגור"! (כמאמר השיר).

ב. האדם נברא לעמול-"אדם לעמל יולד",הוא צריך לקדם ולשכלל את העולם,לקדמו ולעדנו ולהביאו לייעודו,תוך זהירות ושמירה על הקיים ובלי להפוך את האמצעים למטרות-"לעבדה ולשמרה". וכל מי שמבטיח כיסא נוח ואגוז קוקוס כל החיים אינו אלא מטעה.
וזו זכות גדולה שניתנה לנו מאת הקב"ה,לבוא ולשכלל את העולם לאחר הבריאה...להוסיף קומה על עולמו של הקב"ה! רק המחשבה על זה משמחת ומאתגרת..."אז שלוש ארבע ולעבודה" (מצד שני אכן יש להיזהר שהחיים לא ינהלו אותנו,אלא אנחנו ננהלם ונכוונם עפ"י אמונתנו).

לסיכום,אף אחד לא יכול לעשות את תפקידך ועלייך לשמוח על כך שהקב"ה בחר דווקא בך לעניין ולא אף אחד אחר (!!!),ובודאי שיש בך את הכוחות למלא תפקיד זה בגאון,ולהצליח בו,וגם להפיק ממנו תועלת ובניין אישי (למרות,שכמובן לא בשביל זה אנחנו פועלים).
תובנה זו ממלא אותנו בשמחה ובחיוניות וחשק לעבור את כל האתגרים המחכים לנו ולצלוח אותם,ולהוסיף את החלק המיוחד שלנו בתמונת הבריאה.

הרבה הצלחה.