החזרת שבויים

במשנה גיטין מה, א נאמר: "אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם". ובגמרא ( שם): איבעיא להו: "האי מפני תיקון העולם, משום דוחקא דצבורא הוא (אין לנו לדחוק הצבור ולהביא לידי עניות בשביל אלו)* או דלמא משום דלא לגרבו ולייתו טפי (דלא ימסרו עכו"ם נפשייהו וליגרבו ולייתי טפי, מפני שמוכרין אותן ביוקר. ונפקא מינה אם יש לו אב עשיר או קרוב שרוצה לפדותו בדמים הרבה, ולא יפילהו על הצבור)".

והרמב"ם (הל' מתנות עניים ח, יב) פסק: "אין פודין את השבויין ביתר על דמיהן מפני תקון העולם, שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם", וכן פסק בשו"ע יו"ד רנב, ה.
השאלה הגדולה היא אפוא מה נקרא כדי דמיהן בפדיון שבויים. האם יש לשחרר רק כמקובל בעמים אחרים ולא יותר, או שאפשר לשחרר הרבה מחבלים למען מעט שבויים שלנו. בשאלה זו אין הכרעה הלכתית חד-משמעית לגבי מספרים מדויקים, אולם ברור ששיחרור מחבלים מאוד כפי שנעשה בעבר במקרים מסוימים הוא בגדר יותר מכדי דמיהן, וכפי שאמרו חז"ל אכן ראינו שהדבר הגביר את המוטיבציה של אויבנו לשבות עוד מאנשינו.

כל טוב
רונן לוביץ