הזכות להתנדב

בס"ד
שלום רב,

א. לפני כל הנימוקים וההסברים - אפשר להווכח במציאות ולראות שאנשים מתנדבים הם אנשים מאושרים. פעולת ההתנדבות מועילה למתנדב: מעניקה לו סיפוק ושמחה. הוא מרגיש שהוא עושה דברים בעלי ערך ומתוך כך הוא חש שיש טעם וערך לחיים שלו. המתנדב זוכה לשמחה אמתית ועמוקה.

ב. ההתנדבות היא מעשה חסד. זו דרך ד' = להיטיב, להרבות חסדים בעולם, זו דרכו של אברהם אבינו - איש החסד.

ג. ההתנדבות חשובה למתנדב יותר ממה שהיא חשובה למי שאצלו מתנדבים.
בטבע, בחומר, כל יצור דואג לקיום של עצמו, לקחת לעצמו. כאשר אנחנו עסוקים בלחשוב על עצמנו, לקחת לעצמנו - התחום החומרי שלנו מתרחב וגדל אבל התחום הרוחני מצטמצם וקטן.
הרוח מתגלה כאשר אדם גובר על נטיות טבעו ופועל לפי גדלות רוחו. תעצומות רוח, בשונה מתעצומות גוף, נבנות מתוך פעולה אמונית - ערכית. כאשר בנשמה, ברוח, אנחנו מגלים אכפתיות כלפי האחר - אנחנו פועלים לפי האמונה והמוסר שלנו, כאן מתעצמת הרוח.

ד. התנדבות מחנכת לענווה. אנחנו רגילים תמיד לחשוב על עצמנו: מה טוב לי? מה מתאים לי? ממה אני נהנה? וכו'
בהתנדבות אנחנו מתמקדים במישהו אחר - לא אני במרכז אלא האחר: מה טוב לו? מה מתאים לו? ממה הוא נהנה? הלימוד לא לראות תמיד את עצמי במרכז, להתעניין באמת במקומו של הזולת זהו יסוד הענווה.