שאלה
שלום רב אני כמעט בת 20 ויש לי חבר בן 29 אנחנו ביחד שבעה חודשים אימי היא אם חד הורית והיא לא רוצה לפגוש את חבר שלי בטענה שאם היא תפגוש אותו ותמצא בו חסרונות זה לא ישנה אם היא תגיד לי כי אני מאוהבת בו ואני לא יקשיב לדבריה יש לי אח גדול שגם אצלו קורה אותו המקרה. בזרם שלנו אחרי תקופת זמן כזאת מתחילים לחשוב על מיסוד הקשר אחרי שכמובן זה מתאים לשני הצדדים הקשר ביננו נפלא ויש אהבה כבוד ואמון הדדי אנחנו רוצים להתארס אך אימי רוצה שנתארס בסוף השירות הצבאי שלי [אני כרגע מורה חיילת] השחרור שלי הוא בעוד חצי שנה .אני לא חושבת שלאימי יש זכות לבקש דבר כזה אחרי שבמשך שבעה חודשים היא לא הקשיבה לי ולא ניסתה לפגוש אצ חבר שלי ולהכירו אינני יודעת מה לעשות האם להתארס למרות אי רצונה של אימי כרגע או להקשיב לאימי ולחכות עוד חצי שנה היא גםאומרת שאם ואני אתארס עכשיו היא לא תגיע לאירוסים ואף בת לא רוצה שאימה לא תהיה באירוסים. לנו אין בעיה לדחות את האירוסים אך אנחנו חוששים כשאני אשתחרר היא שוב תרצה לדחות את האירוסים ושוב תפעיל איומים. אני לא מאמינה למילה שלה. אני רוצה לעשות הכול כדי שיהיה לה טוב אך היא לא באה לקראתי . היא מונעת ממני לעשות אצלו שבתות בטענה שאנחנו לא מאורסים אך היא מונעת ממנו להתארס אנא עזור לי
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
ב"ה
שלום,
בפתח הדברים אעיר שכל כך קשה להשיב על שאלות כאלה מבלי להכיר את המשפחה, את הדינמיקה שלך ושל אמא, את מהות הקשר שלך עם החבר, ועוד.
ראשית, מן הבחינה העקרונית אין חובה לשמוע בקול ההורים כאשר מדובר ברצון להינשא.
אבל,
אין זה אומר שיש למהר ולעשות זאת מבלי למצות את כל האפשרויות לפני כן. כלומר: לשוחח עימה, לשוחח עם קרובי משפחה בעלי השפעה על אמא, לראות איך אפשר לשכנע אותה בכתב.
הלכה למעשה, אינני מבין מה אמך רוצה להרוויח בחצי השנה הזו. הרי את לא מתחתנת עד שתסיימי את הצבא.
מאידך - אם אין בעיה צניעותית - כדאי לתת לאמא תחוה שהולכים לקראתה תוך הבהרה שמדובר בחצי שנה ותו לא.
בהצלחה,
שי