שאלה
שלום שמעתי על האיסור של "הוצאת זרע לבטלה"
ורציתי לשאול אם אני עושה את הפעולה שמוציאה זרע(לשם הנאה)בלי להוציא זרע האם מבחינת התורה זה מותר??
תשובה
שלום וברכה.
הגמרא במסכת נדה (דף יג:) אומרת כך:
"אמר רב: המקשה עצמו לדעת - יהא בנדוי.
ולימא אסור? [תרגום: ונאמר רק שאסור?]
דקמגרי יצה´´ר אנפשיה. [תרגום: הוא בנידוי כי הוא מגרה את יצר הרע בנפשו]
ורבי אמי אמר: נקרא עבריין, שכך אומנתו של יצר הרע: היום אומר לו "עשה כך" ולמחר אומר לו "עשה כך" ולמחר אומר לו "לך עבוד עבודת כוכבים" והולך ועובד.
איכא דאמרי [תרגום: יש אומרים]: אמר רבי אמי: כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב´´ה".
מכאן שגם הפעולה הנ"ל אסורה, וכל התעסקות בנושא מיני (הרהורים) [אלא יש לשמור את זה רק לבין איש לאשתו המותרת לו - שם מותר ומצווה].
הסיבה לכך היא כדברי הגמרא, שבכך הוא מגרה את היצר הרע. כשנכנעים לתאוות בחיפוש פנטזיות מיניות והתעסקות בהם - לא מוצאים לעולם שובע, רק ממשיכים לחפש עוד ריגוש ועוד ריגוש גדול יותר. זה הטריק של היצר הרע, תטעם רק קצת, ובסוף מגיעים לנפילות גדולות. לכן עדיף להתאפק מהמשיכות הקטנות של היצר, מאשר להכנע קצת ולמצוא יצר הרע גדול וחזק יותר, שכבר קיבל כח מהנפילה הקטנה, והרבה יותר קשה להתמודד נגדו, וגם עכשיו יש לו אומץ לנסות להפיל יותר בגדול.
עוד דבר שמלמדת אותנו הגמרא שם הוא שאם עסוקים בהרהורי תאוות - אין מקום בראש לקדושה, להיות במחיצתו של הקב"ה (וזה בדוק ומנוסה במוחש...).
אז מה התרופה?
למלא את הראש בקדושה, להתפלל לה´, ולאט לאט הנשמה תתעורר ותתגבר על התאוות ותמצא סיפוק בקדושה!
בכל אופן, הכלל הכי חשוב בנושא הזה הוא ש"אם נופלים - קמים". ה' מאוד אוהב אותנו, והוא נתן לנו מתנה - תשובה. רק נתחזק ללכת בדרכיו, והוא יחבק אותנו שוב כמו אבא!
שנזכה לטהרה תמיד ולהדבק בקדושה, להכנע לה´ ולמתיקותו ולא לבוץ של התאוות!
בהצלחה!