הומוסקסואליות

שאלה

יתכן ולא זו הכותרת המדוייקת, מאחר ואני הנני אישה, אולם שאלתי מלבד היותה פרטית ואישית לגיי, הינה במקום מסויים כללית עד כדי להכיל את הומוסקסואליות בכלל.

ואולי, ודרך כתיבתי מבולבלת קמעא, למרות שחלפה שנה ויותר, מהימים בהם התוודעתי לעצמי ועדיין כולי שאלות, תהיות ומעגלים לא סגורים, אחד החשובים בהם הוא המעגל האמונתי.

אני משתמשת במונח אמונתי ולא דתי, מאחר ויש שיגידו שאיני יכולה להיות גם דתיה אורתודוכסית, וגם לסבית (למרות שכך אני תופסת את הוויתי).

אני מאמינה.

משתדלת להמשיך ולנהוג באורח חיים דתי (משתדלת, מאחר וישנן מצוות בהם הקפדתי קודם לכן וכעת מקפידה פחות- כמו לשבת במקום לא כשר- למרות ששותה רק שתייה סגורה וכשרה)

רוצה להמשיך ולהיות חלק מן הקהילה הדתית (במיוחד חלק מהקהילה שלי) רוצה לגדל את ילדיי (לכשייולדו) אל הדת.

האם אין לי מקום ביננו החל מהרגע בו גיליתי שהדרך בה הולכים רוב האנשים אינה דרכי?

החל מהרגע בו הבנתי שהרתיעה שלי מלהתחתן היא רתיעה מלהתחתן עם גבר?

שאני רוצה להקים משפחה, רוצה אהבה ורעות ואדם לחלוק איתו את חיי, את חיי כאישה דתייה, אולם אותו אדם הוא איו איש אלא אישה?

האם לסביות ככלל היא אסורה ואין לה מקום?

האם הרעיון הוא האסור, או שמא עצם המעשה? (והכוונה להקמת משפחה במסגרת של נשים אולם ללא קיום יחסים בין הנשים)

וכאן הכלליות מגיעה ומכלילה את ההומוסקסואלים- למרות שיודעת שיש שוני. האם לנו לא מגיע לאהוב, כשאנחנו יכולים? כשניתנה לנו האפשרות לא רק להיות נאהבים לא לאהוב, רק מאחר ואלוקים בחר שנאהב את המין הלא נכון?

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה