הדרכה בסניף עולים!

שלום וברכה!

א.בתור אחד שזכה להדריך ב"ה בסניפי קליטה במשך כמה שנים טובות, אני אתחיל בכך שאני לא אוהב את המילה "סניף עולים" לא בגלל שזה לא נכון, אלא בגלל שהמושג עולים כבר מעלה קונוטציה של מסכנות ואומללות, וכאן יש חבל דק שהוא צריך כל הזמן להשמר.

מצד אחד צריך לתת אין סוף אהבה לחניכים, ואני כן מאמין בחינוך מאהבה, זה החינוך היחיד שתוכלי לעבור את כל המחסומים שיש לחניכות שלך, ויש להם המון, כמה שאת חושבת שאת יודעת מה הן עוברות, את לא יכולה להבין מה הן עוברות עד שלא תגורי איתן ותראי את החיים בשכונה 24 שעות, לא בתור מליצה, אלא בתור אמת, השכונה כשכונה זה הדבר הכי נורא שיכול להיות, שם הן יכולות להיות עדות לסמים, לאיומים, ועד לדברים הכי גרועים שיכולים להיות.

ולכן חייבים לתת להם כמה שיותר אהבה.

אבל מצד שני האהבה הזאת צריכה להינתן בזהירות, להזהר איך נותנים, כי לא יהיה להם כל החיים אותך, אלא הן צריכות לקבל ממך כלים להתמודד עם החיים, להתמודד עם משברים, להתמודד עם הקשיים שהחיים יראו להם, ואת האמת את לא תהיי איתן בכל המשברים שהן יעברו, הקניית הכלים להתמודד עם החיים זה התפקיד שלך.

עכשיו, הפלתי עלייך תיק ענק, תיק שאת האמת הוא המפתח לחינוך בכלל בעולם שלנו, שכל אחד מאיתנו עובד על פיצוח התיק הזה.

אז שאלת מאיפה יש לה שנאה כזאת בעינים? התשובה פשוטה כשאין אור יש חושך, העדר של אור יוצר חושך, כשאין אהבה- יש שנאה, ויש המון כזאת. ככל שיש פחות אהבה יש יותר מקום לשנאה להתפתח מהדברים הקטנים ביותר, ועד הדברים הגרועים ביותר.

זה מסלול מאוד בטוח לדברים מסוכנים, היום זה מכות, מחר זה סימנים אדומים, מחרתיים זה דקירת סכין ואח"כ אני לא רוצה לחשוב. זה יכול להגיע גם לדברים הנוראיים ביותר.

אז איך עוצרים את הסחף הזה? כמו שכבר אמרתי רק על ידי אהבה אין סופית, הביקורי בית זה דבר נפלא! זה דבר מצויין! כמה שיותר אהבה, כמה שיותר תראי לה שאת נמצאת איתה איפה שהיא, שאת מסוגלת להכיל אותה כמו שהיא, ומתוך ההכלה הזאת תוכלי להרים אותה לאט לאט למעלה.

חינוך זה לא הוקוס פוקוס, אין הוקוס פוקוס בכלל בעולם, אבל קל וחומר בחינוך, חינוך זה דבר שהתוצאות שלו הן לטווח ארוך, ואת צריכה כל הזמן להמשיך ולהוסיף אור, להוסיף טוב, להוסיף אהבה.

כשאני הייתי נפגש עם חניכים קשים, אח"כ הייתי חושב לעצמי כמה אהבה חסרה להם, כמה הם שקועים במקומות כל כך נמוכים והכל מחוסר אהבה, הכל מחוסר חיבור לדבר האמיתי.

הדבר האמיתי הזה- זה התורה, כן. אני מאמין שהם יכולות להיות מחוברות לתורה, הן יכולות להתקדם בעבודת ד´, לא צריך לפחד לדבר איתן על זה, עבודת ד´ זה לא מילה גסה, תפילה מעומק הלב זה דבר שאפשרי גם בבנות כאלה, תנסי ותראי כמה הן משתוקקות ללמוד איך להתפלל איך לדבר עם ד´.

וגם את-אחד הדברים הכי חשובים בחינוך זה להתפלל על החניכות שלך, להתפלל כפשוטו, לבקש שהן יתקדמו, שתצליחי להאיר בהם את הנשמה הטהורה שגנוזה בתוכן, את העוצמות הנפלאות שגנוזות בהן.

ב.אין כזה דבר להתעלם ממקרה שקרה, אם לא התייחסת עד עכשיו הכי קרוב שאפשר להתייחס להתייחס, לא להתייחס מול כל החניכות, אלא לדבר איתה לבד.

לדבר איתה על כמה שהאמנת שהיא מסוגלת וכמה התאכזבת ממה שקרה, כמה האמנת שהיא מסוגלת להיות נפלאה, ושהיא באמת ככה, וכמה כאב לך לראות לאן היא נפלה, הדברים שנכתבים פה הם לא שקר, היא באמת יכולה להיות צדיקה, היא באמת יכולה להיות משהו אחר, את צריכה להאמין בזה, וככל שתאמיני בזה וככל שתתני לה הרגשה שהיא באמת מסוגלת להיות כזאת היא תתקדם ותתעלה.

וכן כל פעם היחס הוא לא כיחס של כעס על מה שנעשה אלא כיחס של אכזבה מהנפילה, כמו שאנחנו על עצמינו מאוכזבים על חטאים שאנחנו נופלים בהם כל הזמן, קל וחומר על חניכים שלנו.

ג.נקודה שעלתה כדרך אגב אבל חשוב להדגיש אותה גם כן- את צריכה לתת להן בכלל משהו שהן ישאפו אליו, שיהיה לך ממה להתאכזב מהן, לא כדבר סתמי, אלא באמת כדי שהן יבינו שאת מתייחסת אליהן כאל מסוגלות, ולא כמסכנות, לא כאומללות נטו. זוהי האהבה האמיתית להרים אותן למדרגות שהן לא חשבו שהן מסוגלות.

ואסיים בסיפור אישי- כשהייתי בכיתה י"א, הייתי בפורים בישיבה הגבוהה של אחי ושם תוך כדי הריקודים חשבתי על איפה אני נמצא עכשיו ואיפה נמצאים החניכים שלי, והתחלתי לבכות, לא מתוך רחמים אלא מתוך כאב, ומתוך יאוש של "מה עושים?!" אחי הגדול שהיה שיכור הסתכל עלי בוכה ואמר "לא בוכים בפורים" הוא לקח אותי למו"ר הרב חיים דרוקמן שליט"א ואמר לו "הרב, אחי בוכה תסביר לו שלא בוכים בפורים" בקיצור הסברתי לרב למה אני בוכה ושאלתי איך מתמודדים? ענה הרב "בשמחה, מחנכים בשמחה" וזו נקודה שמוליכה אותי לכל מקום שאני הולך מאז, השמחה בחינוך, השמחה היא דבר שמדבק, דבר שמרומם את כל מי שמסביבך למדרגה גבוהה יותר ממה שהוא היה לפני כן, אבל לא שמחה שטותית, אלא שמחה פנימית, שמחה שנובעת מנשמה טהורה שיש לכל אחד ואחת מאיתנו.

אז ב"הצלחה רבה!!
ולכל שאלה ועזרה אשמח להמשיך לעזור במייל שלי

elchananshmuel@gmail.com

כל טוב ברכה ושמחה!
אלחנן.