הדפסת חומר לימוד בעבודה

שלום וברכה

קשה למתוח קו גבול מדויק בין המותר והאסור. אולם עמדתי ההלכתית היא זו:
ראשית, נדגיש כי גם בשיחות טלפון וגם בצילומים וכדו', יש שני איסורים הלכתיים (לפחות): ראשון בהם הוא גזל, והשני נוגע לכך שהמטלפן או המצלם אינו מבצע את העבודה עליה הוא מקבל משכורת. הדברים כה חמורים עד שהותר לאומנין לקרוא קריאת שמע בראש האילן.
ההיתר לעשות זאת נובע אך ורק מהנחה כי כשמדובר בדברים טבעיים ורגילים, שאדם צריך לעשות בשעות עבודתו, כגון לברר האם הילדים הגיעו מהגן וכדו' – המעביד מסכים לכך. זה גם מתאים לרוח התורה (אני מדגיש כי לרוח התורה ולא להלכה המדויקת, כי התורה שבעל פה מאוד מגבילה את ההיתר דאורייתא הזה) שפועל העובד בקמת רעהו רשאי לאכול ממה שהוא קוטף אך לא לשים בכליו.
על כן, גם בטלפונים יש לצמצם את ההיתר רק לשיחות חיוניות שניתן להניח כי המעביד מתיר לעשות. אולם אין לעשות שיחות ארוכות שאינן חלק מנוהג זה, ובוודאי שאין לצלם חומר הבייתה, אלא אם כן ניתנת רשות מפורשת על ידי המעביד.


כל טוב