הגינות

שאלה

.........

ולגופו של עניין:אני בוגר ישיבה גבוהה,שעובד כיום לפרנסתי ומשתדל לקבוע עתים לתורה ולעבוד את ה'.לפני מספר שנים נפגשתי עם נערה למטרת נשואין מספר פגישות,הקשר בינינו התחיל כשראיתי אותה בלימוד משותף שחל בט'באב.פניתי אליה דרך זוג נשוי שמכיר את שנינו ולאחר שביררה עם הרב שלי מהישיבה הסכימה ונפגשנו.עבורה זו היתה פעם ראשונה להיפגש(היתה בת פחות מ19)ובמהלך אחת הפגישות שאלה אם אני מעשן.עניתי לתומי את האמת שמעולם לא נגעתי בסגריה אך לפעמים כשאני יושב עם חברים לא מפריע לי לעשן נרגילה(לא כדרך חיים,לא ציירתי זאת כאידיאל או דרך התפרקות לגיטימית פשוט ציינתי את העובדה מתוך מחשבה שהיא חסרת חשיבות ומתוך דבקות באמירת האמת).כעבור יומיים היא התקשרה וחתכה את הקשר כשהיא מציינת זאת כסיבה מרכזית לכך.מעבר לכך כשדחקתי בה יותר היא אמרה לי שדודתה(שהיא רבנית העוסקת בשדוכים!!)אמרה לה "שבחור שזה מה שמעסיק אותו בליל תשעה באב(הסתכלות בבנות שבאו ללימוד)-אינני יודעת אם כדאי לך להמשיך איתו" הנערה עצמה ציינה שלדעתה הפניה שלי היתה לגיטימית ולא בגלל זה היא מפסיקה את הקשר,סיכומו של דבר-הקשר נחתך וכעבור כשנה הנערה התחתנה ואגלאי מילתא מן שמיא למפרע שלא היא זיווגי.למותר לציין שכוונתי היתה הקמת בית נאמן על יסודות של תורה ואמונה,קדושה וטהרה בדרך שלמדוני רבותי,וודאי שמטרתי בהגעה ללימוד היתה הלימוד עצמו אצל תלמיד חכם גדול הנמצא בעירי.שאלותי הן כדלהלן:

1.האם הרב סבור שזו עילה אמיתית להפסקת קשר כשעל פניו קיימת התאמה בסיסית משמעותית בין בני זוג?

2.האם לא חטאה הרבנית הכבודה בביטול עשה של בצדק תשפוט עמיתך ,ולימוד חובה מיותר כשבלי להכיר אותי שפטה אותי כרודף שמלות בעיצומו של היום הנורא?האם לא עוון לשון הרע (ובמקרה הזה אולי הוצאת שם רע)ושנאת חינם הם שהחריבו את ביתנו והגלונו בין האומות? האם אני חייב מן הדין למחול לה על כך?ואולי אני שנהגתי בחוסר צניעות וכבוד היום ואני הוא החוטא הקרוב אצל עצמו ומורה היתרא לנפשי?אשמח אם יאיר הרב את עיני.

3.האם מבחינת עולם האמונה שלי(וללא שום נפק"מ מעשית חס ושלום),בכך שהבחורה התחתנה אני יודע בוודאות שאין היא זיווגי,או שמא יכול להיות מעין "הרעתי מעשי(באמירה טפשית וכד') וקיפחתי זיווגי" וכמו "שמא יקדמנו אחר "המוזכר בגמרא מו"ק יח?

4.עניין נוסף שרציתי לשאול את הרב-ראיתי שהרב הציע למישה

תשובה