שאלה
שלום הרב.
מלימודיי בהגות הרמב"ם והגות "ימיי בניימית" בכלל, רואים שהראשונים לא הדירו עצמם מספרי כפירה, ואף קראו וחייבו ללמוד ולהבין (רס"ג אמר שזו חובה להבין את אמיתות והתורה, הרמב"ם ציטט ספרים כמו החקלאות הנבטית במורה נבוכים וכך עוד רבים).
אך כיצד מתמודדים עם המתח של האיסורים המורכבים המופיעים בספרי ההלכה כמו "הלכות עבודה זרה" בספר המדע?
אני ממש מוכן לקבל את העובדה שיהדות בטוחה בעצמה לא מפחדת מדיון, אך האם זה אומר שההלכות המחמירות הן דינמיות מאדם לאדם?
תודה.
תשובה
שלום
להמון אסור ללמוד כפירה. לחכמי ישראל מותר ללמוד בזהירות כדי להתמודד עם הסכנות העורבות לאומה מדעות נפסדות אלה.
חכמי ישראל מסננים את הכפירה ומצטטים מדעות אלה רק את הסולת הנקיה, כפי שעשה הרמב"ם במו"נ ואחרים.
כל טוב