הבהרה לתשובה קודמת

שאלה

תוכן השאלה

דברים פרק יח

(כא) וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה'.

(כב) אשר ידבר הניא בשם ה' ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו ה' בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו.

שאלה: בפסוקים אלה ניתן לירות שלושה קביעות .

1. אמינותו של נביא ניתנת לבחינה מעשית.

2. כאשר דבריו התבררו כלא נכונים זה בהיכרך בזדון.

3. אסור לפחד לפגע בו.

היש סיבה לפיה מעמד "רב" יהי חמור ממעמד "נביא"?

או שמא, צריכים אנו להעתיק שלושת קני מידה (לכל הפחות) אלה כלפי רבנינו.

דוד אקסלרוד axeldavid@012.net.il

תוכן התשובה

בע"ה

השובה הרי כל כך פשוטה,מדובר רק על מי שאומר מראש במפורש,"בשם ד'" ולא שאומר מדעתו, גם אם יש פתיים שחושבים שדבריו הם בשם ד' במובן של גלוי נבואה שלצערינו דורינו כנראב עדיין לא כשר לו.

בברכה מהרב אליעזר אלטשולר,

ברור שזה התשובה היחידה הנכונה. להבהרת העניין נישאר לנו לברר:

1.למה כבודו יחיד מ27 שנתנה?

2. מה היא מדת האחריות של הרב הנותן הוראה על תוצאותיה?

3. מה היא מדת האחריות של העשה לפי אותה הוראה?

4.מה היא מדת האחריות של האומר "איני שומע"?

5.היש קשר בין גודל האחריות לגודל הסמכות

תשובה