הבדלה.

שלום מוריה,

בקידוש אנחנו זוכרים את השבת ומקדשים אותה בברכה על היין. בהבדלה אנחנו שומרים על ההבדל שבין מנוחת השבת לימי המעשה. אפשר לומר שההבדלה היא ה"קידוש" של ששת ימי המעשה - אנחנו קושרים את ימי המעשה לקדושת השבת, על ידי זה שמוציאים את השבת בקדושה ובטהרה.
אין שום מניעה שתבדילי לעצמך - להיפך, זאת מצוה גדולה. כמובן, מי שיעמוד לידך ויענה אמן יזכה גם הוא בקיום מצות הבדלה, על ידייך.



לצורך ההבדלה יש לקחת גביע או כוס שלמה ונקייה ולמלא יין. נוהגים לשים אותו על צלחת ולמלא עד שיישפך מעט, וזה סימן ברכה. להכין בצד: בשמים ונר הבדלה.
לבשמים אפשר כל צמח עם ריח טוב - נענע, הדס, ציפורן וכו'. אם אין נר מיוחד להבדלה, עם כמה פתילות, אפשר לקחת שני נרות ובזמן ברכת "מאורי האש" להצמיד את הפתילות ללהבה אחת גדולה, "אבוקה".

מרימים את הכוס ביד ימין.
מתחילים בפסוקי הברכה המופיעים בנוסח ההבדלה שבסידור, כל עדה לפי מנהגה.
אח"כ ברכת "בורא פרי הגפן", מסתכלים ביין וכמובן - עוד לא שותים ממנו.
לוקחים את הבשמים ביד שמאל ומברכים ברכת הבשמים - לאשכנזים "בורא מיני בשמים" על כל הבשמים. לספרדים - על צמחים רכים שנובלים וצומחים כל שנה - "בורא עשבי בשמים", ועל צמחים בעלי ענפים קבועים, כמו ורד והדס, "בורא עצי בשמים". נהנים מהריח הטוב, כנחמה על אבדן הנשמה היתרה שהיתה בשבת.
ברכת "בורא מאורי האש" - מסתכלים על הנר שביד מישהו אחר, או דולק על השולחן, ומסתכלים לאור הנר על הציפורניים ועל ההבדל בין הציפורן לבשר, כדי להשתמש באור וליהנות ממנו לאחר הברכה.

לוקחים את הנר ביד שמאל ואת הגביע ביד ימין ומברכים את ברכת ההבדלה, "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך...". מכבים את הנר ושותים מהיין.


עד כאן חובת ההבדלה. יש שנוהגים לשיר "המבדיל בין קודש לחול" ו"אליהו הנביא" במנגינות שונות.


כשמתרגלים - ההבדלה לוקחת דקות מעטות ממש, ומאירה ומבשמת את כל השבוע באורה וריחה הטוב של השבת.


ברכה והצלחה!
חנן