האם מותר לשנות שם משפחה ועוד

א. התורה אמרה על הנושא אשה "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושִמח את אשתו אשר לקח". התורה היא נצחית ואינה משתנה מדור לדור. אלא שמצוה זו נוהגת במלחמת רשות ולא במלחמת מצוה. בימינו תפקידו של צה"ל הוא להגן על מדינת ישראל ותושביה, דבר הנכלל בהגדרת מלחמת מצוה. אמנם המדינה אינה מחייבת אדם לצאת לשרות הסדיר דווקא כשהוא נשוי... מי שמעוניין לשאת אשה מכניס את עצמו לבעיה כיצד לקיים את המצוה "נקי יהיה לביתו שנה אחת". הרצון לא לדחות שירות צבאי הוא רצון אישי והשאלה היא כיצד לשלב אותו במסגרת ההלכה.
לכתחילה קיימות שתי אפשרויות: להתגייס ולדחות את הנישואים לאחרי השחרור, ואז כאשר קוראים למילואים הוא כבר בגדר מלחמת מצוה ולא אתה הכנסת עצמך למצב. ואפשרות שניה - לשאת אשה ולדחות את הגיוס עד שנה אחת אחרי הנישואים. אם אינך רוצה לדחות לא את הנישואים ולא את הגיוס, אפשר לבקש מחילה מן האשה המיועדת, אבל יש דעות שמחילה זו אינה מועילה כי המצוה אינה מותנית באשה.
ב. שמות משפחה הוא המצאה שקיימת בעולם לא הרבה יותר ממאתיים שנה, כפי הנראה המצאה רוסית מתקופת הצארים. אין כל מניעה לשנות שם משפחה.
ג. לרוב הדברים שוכר הדירה הוא בעל הבית. לכן אם הוריך שכרו דירה בתקופה שהיית סמוך על שולחנם, אתה אומר בברכת המזון "אבי מורי בעל הבית הזה". אתה עומד לשכור דירה, ונעשה בעל הבית שלה. בברכת המזון אתה עתיד לומר "הרחמן הוא יברך את אבי מורי ואת אמי מורתי" בלי לומר בעל הבית.
מאחר ואתה נחשב בעל הבית על הדירה שאתה שוכר מוטל עליך לקבוע מזוזות בדלתות הבית, אתה אמור להדליק נרות חנוכה על פתח הבית ואתה צריך לבדוק את החמץ בערב פסח בשנה הבאה, אם השכירות עדיין תהיה בתוקף.
ד. חז"ל הקפידו מאד שאדם לא ילך ארבע אמות בלי ציצית. מאחר ובימינו לא מקובל ללבוש טלית כל היום אפשר להסתפק בציצית. אבל אז, עדיף כאשר לובשים ציצית בבוקר, לא לברך עליה ולהתכוון לצאת ידי חובת הברכה כאשר מברכים על הטלית. וכאשר מברכים על הטלית להתכוון לצאת ידי חובת הברכה גם על לבישת הציצית. רק אם אתה לובש ציצית אחרת במהלך היום אז יש לברך עליה. אם ברכת על הציצית בבוקר "על מצות ציצית" ברכה זו אינה פוטרת את הטלית, ויש לחזור ולברך על הטלית "להתעטף בציצית".