האם לוותר על נטיית הלב?

שואלת יקרה!

שאלתך היא שאלה טובה מאוד שיש לבחון אותה על צדדיה השונים, ולא ניתן לספק לה תשובה חד משמעית.
המציאות של ימינו שבה אישה לומדת ועובדת במסגרת החברה הכללית המעורבת ובעלת נורמות הצניעות הירודות, ואינה סגורה בביתה, כפי שהיה נפוץ יותר בעבר, מעוררת בעיות רבות. ישנן דעות בחז"ל שהדריכו את האישה להישאר בביתה, ובעקבות דעות אלו מנסים היום ליצור כמה שיותר מסגרות תורניות נפרדות על מנת לאפשר לאישה ללמוד על פי נטיות ליבה ללא שיתעוררו הבעיות הרבות. אולם, ללימודי רפואה עדיין לא הוקמה מסגרת כזאת, וגם אם הייתה קמה הרי שיש לברר באופן עקרוני את דרך ההתנהלות של אישה בעולם הכללי המעורב שאינו שומר תורה ומצוות, שכן רבות מאתנו נפגשות בעולם זה באופן ישיר, גם אם לא בזמן הלימודים, אזי מאוחר יותר במסגרת עבודה.
בשל בעיות הצניעות, ובשל הסיכון לפגיעה ברמתך התורנית והרוחנית הטמון בלימודים במקום כללי, יהיו בוודאי כאלו שיטענו שעליך לחפש מקצוע הקרוב לנטיות לבך גם אם לא מממש אותן באופן אופטימאלי, ואשר אותו ניתן ללמוד במקום תורני. זאת הדרך הבטוחה יותר, אך לא תמיד המתאימה לנשים מוכשרות אשר חשוב להן לממש את כשרונותיהן. לעומתם, אני סוברת, וכך גם הודרכתי על ידי רבנים שונים שעימם התייעצתי לפני לימודי באוניברסיטה, כי עליך לבחור את המקצוע המתאים לך על פי נטיות לבך וכשרונותיך, גם אם המשמעות היא שתאלצי ללמוד אותו במסגרת "חילונית", שכן בכך תביאי ברכה גדולה לך ולעולם.
אולם, הסכנות אותן ציינת בשאלתך, והמחשבות שעולות לך, על אף שהן טבעיות ביותר ואין לך מה להתבייש מהן, מחייבות אותך להיערך נכונה לקראת ובעת הלימודים על מנת להתמודד איתן נכונה. בעיה מרכזית אחת שיש להתמודד איתה היא סוגיית הצניעות, ובעיה נוספת, היא הרמה התורנית והרוחנית הכללית, אשר עלולה אף היא להיפגם, כאמור, כתוצאה מחיכוך יומיומי עם חברה שאינה שומרת תורה ומצוות.
לבעיות אלו יש לדעתי להגיב בכמה מישורים – החברתי, הזוגי והרוחני.
[במישור החברתי] – עליך להגיע ללימודים בגישה שאת באה אך ורק לרכוש מקצוע במסגרת זו, ולא ליצור לעצמך מסגרת חברתית. השתדלי לגבש סביבך קבוצה של בנות תורניות, איתן תתרגלי את התרגילים הדרושים ללימודים, ואיתן תלמדי לקראת המבחנים. במקום שיתעורר צורך לימודי בקשר כלשהו עם בנים הלומדים במקום זה, השתדלי לשמור על קונקרטיות וענייניות אך ורק לצורך הלימודי האמור והימנעי מקשר חברי וידידותי (אין זה אומר שיש להתנהג בחוסר נימוס, כדאי ורצוי להגיב בחביבות ובנעימות – אך, כאמור, לשמור על ענייניות). במקביל, שמרי על המסגרת החברתית שלך – החברות מהשכונה, מהאולפנא ומהשרות הלאומי, על מנת שזו תספק לך את הצורך החברתי, ולא תאלצי לחפש אותו בלימודים.
[במישור הזוגי] – כפי שציינת בשאלתך, את מזהה בקרבך צורך בקשר זוגי, וזהו צורך טבעי ובריא ביותר בגילך. לכן, בהגיע הזמן המתאים (את תחליטי מתי מתאים לך, לפי תחושתך), החלי להיפגש למטרות נישואין, וכך תנתבי את הצורך שלך בכך למקום הנכון, במקום לנתב אותו לדרכים לא חיוביות במסגרת הלימודים.
[במישור הרוחני] – כלל ידוע הוא כי העולם הרוחני אינו סטאטי. אם לא מקפידים לטפס באופן מתמיד במעלות הרוחניות, הרי שיורדים מטה מטה, וקל וחומר אם נמצאים באווירה שאינה מעודדת התקדמות בתחום זה ומשדרת ההפך ממנו. לכן, דאגי להתמלא באופן מתמיד על ידי השתתפות בשיעורים תורניים קבועים מס´ פעמים בשבוע. זה לא יהיה קל בשל עומס הלימודים, אך זה הכרחי על מנת שלא לשקוע באווירה מסביב. בנוסף מצאי לך רב, או עדיף במקרה שלך, רבנית או אישה תורנית חכמה, אשר בפניה תרגישי נוח לפרוס את תחושותיך ואת התלבטויותיך במהלך הלימודים, והיי עמה בקשר רציף וקבוע.

עניין נוסף שיש לשים לב אליו, הוא הקושי הצפוי לנהל בית ומשפחה במקביל ללימודי רפואה שהם גם אינטנסיביים וגם מתפרסים על פני שנים רבות. קחי זאת בחשבון בעת שאת מחליטה ללכת על מסלול כזה. איני טוענת שיש להימנע בשל כך מהלימודים, אך יש לשקול זאת ולהיות מודעת למשמעויות של זה. לצורך כך אולי כדאי לך להתייעץ עם נשים תורניות שכבר עברו מסלול שכזה כמו ד"ר חנה קטן, ד"ר בת שבע הרשקוביץ וכדו´.

לצורך יצירת קשר עם רופאות אלו וכן בכל שאלה נוספת הינך מוזמנת ליצור עימי קשר באימייל שלי.

בכל דרך שתבחרי שתהיה לך בעז"ה הצלחה רבה בכל מעשיך!
שפרה
shiframish@gmail.com