האם להתנתק מתרבות המערב?

שלום

אני חושב שאתה כבר יודע את התשובה בעצמך - ודאי וודאי שבכל זמן שהוא אין לראות או לשמוע מראות וקולות המזיקים ופוגעים בנפש ויפה שעה אחת קודם.
נכון שלפעמים מאוד קשה להתגבר למרות שמודעים לנזק העצום שיגרם, ופעמים רבות אף נופלים לבורות עמוקים שאור השמש אך בקושי נראה משם, אך דע לך שלמרות כל הקשיים וההתמודדיות הרבות שלעיתים נראה שאין להן סוף או שהן חסרות כל סיכוי, דע לך שסוף ההצלחה לבוא שהרי מובטחים אנו "הבא ליטהר מסייעין בידו". ואם עכשיו תקשה ותשאל והלא אני כל כך מתאמץ ולא רואה ברכה בעמלי ותמיד כשכבר היה נדמה לי שיצאתי מההרגלים הרעים שוב נפלתי בהם, א"כ היכן הוא הסיוע המובטח .יש לדעת עצם המאבק וההתמודדות, עצם העובדה שאינך מוותר, זה עצמו כבר נצחון לא קטן. ההבדל בין מי שויתר וכבר עושה מה שליבו חפץ בלי לתת דין וחשבון אפילו לעצמו, לבין מי שכל הזמן נאבק ומנסה להשתפר (למרות שיש לו נפילות)- הוא עצום, בעוד שהראשון לא מתעסק כלל בתשובה, השני כל העת עושה תשובה, וגם אם בטווח הקצר הוא לא רואה תוצאות בסופו של דבר הוא מצליח - הסוד הוא להתמיד.

דבר נוסף שעליך לדעת הוא: שיש להפריד בין הנפילות לבין ההתקדמות שלך בשאר תחומי הרוח, התורה והמצוות. אדם לפעמים אומר לעצמו איזה מן צבוע אני שאני לומד תורה ומתפלל בדבקות ומצד שני אני רואה מראות נוראים אין זאת שגם מעשי הטובים אינם אלא אשליה שאני משלה את עצמי - דע לך שזו עצת יצר הרע. בדורנו שההתמודדות בעניני צניעות היא כה קשה (דומה שבשום דור מן הדורות עוד לא היתה כהתמודדות הזו) עד שכמעט ואפשר לומר "מה יעשה הבן ולא יחטא", יש להפריד בין הנפילות בתחום הצניעות לבין ההתקדמות בשאר חלקי התורה והמצוות - והדברים לא סותרים. עצם זה שאתה נאבק ולא מוותר מוכיח שבאופן בסיסי הרצון שלך הוא טוב אלא שלפעמים אתה לא עומד בניסיון הקשה (והוא באמת קשה) ונכשל אבל אין זה אומר שבתחומים שבהם אתה כן מצליח הדברים אינם אמיתיים, אדרבא ההצלחות מוכיחות שהכשלונות אינם אמיתיים, ההצלחות מוכיחות שאינך באמת חפץ בכשלונות אלא הרצון האמיתי והבסיסי שלך הוא טוב. לכן אל לך להתייאש המשך בהתמדה ובעזרת ה´ תראה ברכה בעמלך.

בהצלחה
יובל