האם יש סולם ערכים? ואיפה ארץ ישראל?

שלום רב
שאלה טובה נשאלה, שאלה שחשוב לברר אותה, הן באופן הכללי והן באופן הפרטי לנושא של ארץ ישראל, אך קודם לכן רצוני להעיר הערה חשובה שצריכה להיות בהקדמה של כל דבר שיש דיון אם דבר אחד ידחה את השני.
פעמים רבות טוב לנו לשאול את השאלה על מנת להבין את רמת החשיבות של הדברים, ונוח לנו לבנות סולם ערכים כזה, אך לא תמיד זה נכון, שכן לפעמים כאשר נעיין יותר לעומק נראה שאין באמת לסולם ערכים שייכות אל הדיון, שלפעמים הדיון כלל איננו מתחיל אלא הוא נובע מחוסר הגדרה נכונה של המציאות או של הערכים עצמם.
דוגמא לדבר הוא הדיון על ארץ ישראל מול פיקוח נפש. האם האידאל של ארץ ישראל קודם אל האידאל של עם ישראל או לא? אם נבחן באמת מתוך ישרות נגלה שהשאלה הזו איננה מעשית, שכן אין כאן משהו מול משהו, שכן על ידי מסירת חלקים מארץ ישראל אין פחות פיקוח נפש, אלא הפוך שכבר מוכח למי שמוכן לראות בעיניים פקוחות את המציאות, שכל נסיגה בארץ ישראל רק מביאה סכנה גדולה יותר, ולכן באמת במציאות הדברים הולכים ביחד ואין כל שאלה האם אחד ידחה את השני שאחד איננו מתקיים בלעדי השני. כך גם בעומק של הדברים. הרב קוק מלמד אותנו בתחילת ספרו אורות, שארץ ישראל ועם ישראל זה אחדות אחת ופגיעה באחד מהם היא גם פגיעה בשני, שהארץ נותנת חיות לעם והעם נותן חיים לארץ ולכן איננו נכון כלל לדון מה ידחה את מה.
כך גם בנושאים אחרים, כגון סתירות בין מדע לתורה. כבר כתבו גדולים שאין סתירות שכן לא כל מה שמגדירים כמדע הוא מדע ולא כל מה שאומרים בשם התורה הוא באמת תורה ולכן אין כל מקום לסתירה. (דוגמא לדבר האבולוציה שהיא מהיסודות של המדע נגד התורה, בסופו של דבר אם נבחן את הדברים בצורה מדעית, נזכור שהדבר הוא השערה, שלפני כל ניסוי אנו צריכים להעלות השערה ואותה לבדוק, וכך גם האבולוציה מעולם לא יצאה מגדר של השערה ולכן היא באמת לא מדע).
נקודה נוספת שחשוב לדעת היא שלפעמים למרות שיהיה סולם ערכים ודירוג בחשיבות של דברים, לפעמים יכנס עוד שיקול מכריע בנושא, והוא ההלכה.
במקום של הלכה ברורה אין מקום לשילוב מחשבות על ערכים, ההלכה מגדירה מאד מה צריך ומה אסור לעשות, ואז אין מקום לערכים, יש מקום לקיום התורה לפי ההלכה, במקום שאין הלכה ברורה ממילא יש מקום לשקול עדיפות של דבר על משנהו.
לכן לדוגמא, בנושא של סירוב פקודה שעלה לא מזמן, באופן פשוט הנושא הוא הלכתי, שלפי ההלכה החייל חייב לסרב פקודה, ולכן במקום של איסור אין מקום לחשוב מה האידאל החשוב יותר, השתלבות בצבא או התמסרות לאידאל של ארץ ישראל השלמה. (כמובן אם נכניס שיקול של סכנה, פיקוח נפש של פירוק הצבא על ידי סרבנות אפשר אולי לדון הלכתית האם מותר לסרב או לא, אך לא מתוך מחשבה שעם ישראל קודם נשנה את ההלכה).
לאידאלים כן יהיה מקום כאשר שני הדברים הם מצוה, כגון קירוב רחוקים או יישוב הארץ מה קודם, שאז כל דרך היא לפי ההלכה ואז נכנסים לשיקול מה יותר חשוב, אידאל של עם ישראל או של ארץ ישראל, וגם במקום זה אני הקטן חושב שהשיקול הזה איננו בר הכרעה ואיננו צריך להגיע להכרעה, שכן כל אחד יש לו את הנטיות שלו, לכל אחד יש את מה שיותר מתאים לו, ואת מה שהוא יכול לתרום לעם ולארץ. גם ישוב הארץ תורם לעם ישראל וגם קירוב רחוקים תורם לארץ ולכן כל תרומה היא חשובה, וההחלטה צריכה להיות באופן הפרטי מה יותר מתאים לאדם, ומה כדאי שהוא יותר ישקיע כרגע את כוחו וכישרונו.
לכן אני בכוונה מתחמק מהדיון האם ללכת אל העם או ללכת ליישב את ארץ ישראל, שכן אינני רואה מוצא בדיון הזה, ואני מעדיף ללכת בכיוון שיש בו תועלת ועזרה ואני תפילה שעוד רבים יהיו בדרך שאני מנסה ללכת בעצת רבותי ובכך להוריד את הרמה של המחלוקת בציבור שלנו להיות אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה ואנו שנינו אוהבים אחד את השני ומעריכים באמת ומאחלים ומתפללים להצלחת הזולת, ויחד נזכה בעז"ה לגאולה שלמה במהרה.
באופן עקרוני אינני יודע ביהדות סולם ערכים ברור לדברים, אלא כל אחד קובע לו את הסולם הערכים שלו על פי התורה ועל פי מה שמתאים לו ולכן אינני יודע אם אפשר לקבוע בכך כללים.
יש לנו כמה דברים שאנו יכולים אולי להגדיר על פי ההלכה, כגון שיש מצוות שהן דוחות מצות אחרות, שאולי הן יותר חשובות אך גם זה איננו מוחלט שאפשר למצוא הסברים אחרים לדבר, שלפעמים דבר פחות חשוב באופן פרטי ידחה דבר אחר חשוב מאד.
לפי ההלכה יש שלוש עברות שהן בחומרה ראשונה של יהרג ואל יעבור, בניגוד לכל התורה שנאמר בה וחי בהם ולא שימות בהם, ואלו בודאי דברים חשובים מאד.
בדברים החיוביים אנו מוצאים שארץ ישראל נמצאת במקום מרכזי מאד. ארץ ישראל בפשטות היא המצוה היחידה שדוחה פיקוח נפש, שהרי האדם נכנס למלחמה שהיא פיקוח נפש בשביל לכבוש את ארץ ישראל, ואף לגור בארץ ישראל כאשר יש סכנה יש מצוה, כפי שאנו לומדים ממעשיו של תלמידו של הגאון מוילנא שכל משפחתו נפטרה מהמגפות והוא המשיך להשאר בארץ, וכן אפשר לדון בכך הלכתית כגון במאמרו של הרה"ג הרב יעקב אריאל שליט"א על נטישת העיר רמת גן מפני הטילים של מלחמת המפרץ, ואין רצוני להכנס אל הדיון ההלכתי שכן הדברים יארכו יתר על המידה.
ביחס של הצלת יהודי, אנו מוצאים דיון חשוב בפוסקים, האם מותר לאדם להכניס את עצמו למצב שהוא ספק סכנה בשביל להציל יהודי שהוא בודאי בסכנה וארכו הדיונים בכך והיא סוגיא שלמה בפני עצמה ששוב אינני יכול להיכנס אליה כעת. אך אנו לומדים את חשיבות הענין שלא בפשטות הוא נדחה בפני פיקוח נפש. (הדיון בפשטות הוא שלא במלחמה שכן במלחמה בודאי שצריך להכניס את עצמו לספק סכנה בשביל להציל את האחר, שזו דרכה של המלחמה ואנשים נכנסים למלחמה על דעת זה וכו´ וכך כתב הרב קוק זצ"ל וכן פסק להלכה בשו"ת ציץ אליעזר ועוד´).
לגבי שאר מצות אנו מוצאים הדגשות בחשיבות דברים, לדוגמא שבת ועוד דברים שכתוב עליהם שהם שקולים כנגד כל התורה כולה, ובכך אנו לומדים על חשיבות הענין באופן מיוחד, אך האם בין הדברים האלו ידחה אחד את השני אינני יודע, וכן אם תדחה מצוה חשובה מצוה אחרת שהיא לא באותה ההדגשה של החשיבות גם אינני יודע.
ישנו דיון בפוסקים לגבי אם יש לאדם מצוה גדולה שתהיה לאחר זמן, ומצוה פשוטה יותר שהיא כעת, והוא יכול לקיים רק את אחת מן המצות, האם יקיים את המצוה הפשוטה יותר עכשיו, ולאחר מכן יהיה אנוס ופטור מהמצוה החשובה יותר, או שמא יעדיף לדחות את המצוה שעכשיו לפניו על מנת שיוכל לקיים את המצוה הגדולה יותר שתבוא עוד מעט, וגם זה נמצא בדיון ארוך בין הפוסקים.
ביחס למצות יישוב ארץ ישראל אנו יודעים שהיא מצוה חשובה מאד ומרכזית מאד בתורה ולעם ישראל. ברמת חשיבות המצוה, אנו מוצרים תשובה ארוכה של הרב קוק זצ"ל המופיעה בסוף ספר מאמרי הראיה על הנקודה הזו. התשובה איננה הלכתית אלא תשובה מיוחדת מאד. בתשובה זו בוחר הרב ללכת בדרך אחרת הוא עושה סקירה ארוכה על כמה ארץ ישראל מופיעה בתנ"ך ובדברי חז"ל, ובכך מראה עד כמה ארץ ישראל היא מרכזית בתורה, שדבר שאיננו מרכזי הוא יופיע אך לא כל כך הרבה, ולכן כאשר אנו רואים עד כמה ארץ ישראל מופיעה זה מלמד אותנו עד כמה ארץ ישראל היא מרכזית.
גם בספרים רבים אנו לומדים על מעלתה של ארץ ישראל ועל חשיבותה של הארץ, ועל המצב השונה של ישראל כאשר אינם נמצאים בארץ, ומקורות רבים יש בנושא שמהם רואים עד כמה ארץ ישראל ניצבת במרכזה של התורה. (בספרים רבים אפשר למצוא את המקורות בנושא, לדוגמא באופן פשוט מאד בספר איילת השחר, וכן מקורות בספר פרקים במחשבת ישראל של הרה"ג הרב ישראלי זצ"ל ועוד וקצר המצע מלהשתרע)
אני מקוה שעניתי על השאלה די הצורך, ואם עדיין ישנן שאלות אשמח לענות בכתובתי
Zahig2@shoresh.org.il
בברכה
יצחק.