האם טעינו?

שלום וברכה
קודם כל תפילות ותחנונים אינם הולכים ריקם ובודאי הם שומרים מגינים ומועילים לכלל ישראל.
המצב והמשבר הנפשי מאד מובן וזקוק לריפוי ולזמן ולא ניתן עדין להתבונן על כל הדברים בשכל ישר כאשר הרגש עדין מאד נסער ובודאי לבני הנוער הרבים שמסרו את נפשם ממש על הדבר הזה ואשר להם אין את האיזון שיש למבוגרים, לכן צריך מאד להיזהר ממסקנות מהירות וממעשים חד משמעיים שלעיתים לא ניתן לשוב מהם כמו העצומה נגד הגיוס וכד'.
צריך להבין שהקב"ה מנהל את העולם ואנו לא יכולים להבין את החשבונות שלו, אנו רואים תמונה כל כך חלקית ומקומית ורק לבסוף ניתן יהיה לראות את הפאזל השלם ולהבין מה באמת התרחש, אנו מצווים להאמין בביאת המשיח וכמו שיהודים האמינו בו במצבים מאד קשים ובתקופות הסטוריות שבהם היה נראה שאין תקומה (אינקווזציה ופוגרומים), קל וחומר בתקופה שבה התרחשו כל כך הרבה ניסים גדולים וגלויים ובודאי נזכה לראות ישועות.
צריך להדגיש שגם כשקב"ה מסובב הכל לטובה זה לא אומר חלילה שמה שנעשה היה בסדר, כמו במכירת יוסף שהקב"ה סובב הכל לטובה אך האחים בכל זאת חטאו במכירתו וחלילה לחשוב שהם היו שליחי ה' לעשות זאת, יש בחירה לאדם, ויחד עם זה יש דרכים לקב"ה לנהל את עולמו.
גם מה שהרבנים אמרו או לא אמרו, צריך להבינו בפרופורציות הנכונות, רב אינו נביא ובטלה הנבואה ומה שהם אומרים זה כדי לחזק ולקוות, אפילו יעקב אבינו שקיבל הבטחה מאת ה', פחד שזה לא יתקיים, שמא יגרום החטא.
עכשיו אנחנו צריכים לרפאות את השבר, לעזור לאחים שנמצאים במצוקה וצריכים להקים את כל עולמם מחדש, לפשפש במעשינו במיוחד עם בוא ימי הדין והרחמים, "שמא גרם החטא", למצב שבו אנו נמצאים, להתחזק באמונה בבורא עולם ובישועתו.
בברכה