שאלה
שלום לרב.
יש לי בעיה גדולה שאני לא מצליחה לפתור.
אשמח מאד לעזרתך..
אני יוצאת עם בחור כבר הרבה זמן (מעל שנה) שנינו בני 20 וקצת.
חוץ ממני..אני כל חודש חוזרת לנקודת ההתחלה ומפחדת, מסתגרת ורוצה להפרד.
השבוע החלטנו לעצור את הקשר ולא לדבר תקופה מסויימת כדי להבין אם הקשר הזה באמת חשוב ואיפה הוא עומד.
אני חושבת שהדבר העיקרי שבגללו אני חוזרת לנק' ההתחלה היא השאלה "האם זה זה?"
אני בחורה נורא סגורה, באמת שמעטים הדברים שגורמים לי להתרגש, ובקשר זה מאד חסר.
הוא מאד אוהב ומוכן להתחתן, ואני לא כל כך.
אני נורא רוצה שזה יהיה הוא, (אני במילא לא אתחיל לצאת עכשיו עם בחורים אחרים כי אני לא מעוניינת להתחתן כרגע.)
שוב, אני רואה אותו בתור האבא של הילדים שלי, אני רואה אותו בתור בעלי, באמת, אבל הרגש הזה, הפרפרים האלה שכולם מדברים עליהם, עליי הם משום מה דילגו.
נמאס לי כל פעם לחשוב "אולי יש משהו טוב יותר בחוץ?"
זה נוראי, אני רוצה להשתחרר מהמחשבה הזאת כי ח"ו היא יכולה לחזור גם אחרי הנישואין.
שוב, אני מאד סגורה בכללי וגם איתו, אני לא מרבה לשתף, הוא טוען שזו אחת הסיבות העיקריות שבגללן אני תמיד חוזרת לאותה נקודה.
אני רוצה להתחתן איתו אבל אני רוצה שזה יבוא ממקום של רגש עצום, ממקום של "לא יכולה לחכות כבר" .
אני מבולבלת מאד. מצד אחר להשאר בקשר הזה ככה, זה לא אפשרי. מצד שני, להפרד לגמרי אני לא רוצה, אני רוצה להתחתן איתו ולא עם אף אחד אחר.
בבקשה לעזרתך.
תודה, בשורות טובות
תשובה
שלום לך.
את מרגישה מבולבלת. זה קשה מאד להרגיש ככה, לגבי שאלה כל כך כל כך חשובה, השאלה עם מי להתחתן...
ברוב המקרים, כשיש מישהו מבני הזוג שברור לו שהוא נעוניין בקשר, והשני לא בטוח, ומרגיש ספקות ובלבול, הבטוח הוא הבחור, והספיקות והבלבול הם של הבחורה. הדבר ברור מאד. לבנים יש משיכה חזקה מאד לבנות, כך יצר אותם הקב"ה. אצל בנות, המשיכה הזו לא כל כך מורגשת. בת מחפשת יותר את בניית הקשר במתינות, בתהליך ארוך, לאט לאט.
מה שקורה בגלל השוני הזה, זה שהבחור כבר מדבר על בחורה על נישואין, היא עוד לא מרגישה בכלל בשלה לדבר על נישואין, כי מבחינתה צריך עוד זמן לבנות את הקשר, בגלל שהבחור כבר מדבר על נישואין היא נלחצת, ועכשיו עוד יותר קשה לה לקבל החלטה, והיא מרגישה בלבול הרבה יותר מאשר קודם.
נראה לי שאת מכירה את עצמך היטב, ואת יודעת שאת סגורה מאד. נראה לי שאת מבינה שה"מעצורים" האלה שיש באישיות שלך, הם אלה שמקשים עלייך להשתחרר, לזרום עם הבחור, ולהסכים לנישואין.
לא כדאי להתחתן רק בגלל שאת חושבת שיהיה קשה לך להתחיל עוד פעם קשר עם בחור חדש. זה לא כדאי. אבל את כותבת "אני רוצה שזה יהיה הוא" "אני רוצה שהוא יהיה בעלי" "אני רוצה שהוא יהיה אבי ילדיי".
אם הוא יודיע לך שהוא מנתק את הקשר, כי נמאס לו שאת מושכת אותו. מה תרגישי? אם, ללא הודעה מראש, וללא סיכום ביניכם, הוא לא יתקשר שבועיים. מה תרגישי? לא תרגישי שאת מאד מאד רוצה שהוא יתקשר?
נראה לי שאת רוצה אותו, אבל פוחדת. אז אל תפחדי.