שאלה
שלום לכבוד הרב
האם ניתן לומר את המשוואה הבאה:
אמת = אמונה
ידוע שדברים אמיתיים הם דברים שהשכל יכול להבין
שמעתי שאמונה זה :במקום שהשכל וההגיון נגמרים שם מתחילה האמונה.
והשאלה היא :אולי הקב"ה פשוט ברא את האמונה שזה יהיה הכלי לאחוז בו בעולם הזה כי לדעת את כל האמת פשוט לא ניתן ורק השם יודע אותה ויכול להכיל אותה.אנחנו בני האדם אסור לנו לחקור . והאמת שייכת לעולם שמעבר.
השאלה היא: אני מרגיש לאחרונה שכאילו בגלל שיש לי היסוסים ואמונתי לא אבסולוטית (לא יודע למה זה קורה לי) אז כאילו אני לא מכבד מספיק את המלך: הקב"ה. התחושה היא לא נעימה.
אינני יודע מהיכן נובעת הבעיה.
לדוגמא אדם נפטר בגיל 50 .ידוע שזה לא גיל זיקנה מופלג.
בשניה הראשונה שאני שומע זאת מתפתחת אצלי חרדה ומחשבה מסויימת של כאב.
השאלה היא מה עליי לעשות כדי לשכנע את עצמי ולבטוח במעשי השם.
מה שכן ברור לי הוא:
שהשם עשה את זה כי הוא המנהיג בעולם.
ידוע גם לי שהשם הוא טוב ורחמן.
ההיקש שיוצא מכך לדעתי הוא שמה שהוא עשה הוא טוב גם אם בהתחלה זה נראה לנו טרגדיה או משהו רע.
השאלה היא מה חסר לי על מנת שלא אכנס לעצבויות מיותרות כששומעים שמועה לא נעימה כמו מיתה של אדם.
האם חסר לי ידע בתורה או בגמרא?
האם עליי לנסות להתעלם?
האם עליי לנסות לחזק את האמונה?
האם הבטחון שלי לא מספיק חזק?
מהי עצתך?
תודה וכל טוב
תשובה
בע"ה
שלום רב,
אמונה היא עומק יותר גדול מאשר שכל והגיון. ניתן אולי להשתמש בבטוי "שכנוע עמוק". זו תחושת הוודאות העמוקה והקיומית שיש לאדם ביחס עצמו ובעצם בהיותו חלק בהמכלול האלקי השלם.
הנחמה היא בכך שהקב"ה דיין אמת, כלומר שכל הנהגתו היא נכונה, זה לא ענין של טוב או רע , כי אלו מושגים יחסיים ואנושיים , אלא נכונה.למה? איך? נשאל אולי כשנזכה אנחנו לחסות תחת כנפי השינה בעולם שכולו טוב, משם נראה אים הדברים הם כולם לטובה , אבל עד אז, נבין שהקב"ה מנהיג את העולם כפי הבנתו, כשבסיס ההנהגה הוא להיטיב לכל,.
בברכה, אליעזר