דרכי ה'

שלום לך,

ראשית, אני חייב לציין שזו שאלה חשובה, ויפה שצריכה ברור מעמיק.

אני רוצה לחלק, בין עצמות ה´, המחשבה על מהות בורא העולם, לבין הופעותיו בעולם ודרכיו.

במהות ה´ אין לנו תפיסה כלל.
אנחנו חיים בעולם של חומר, עולם של גדרים ומוגבלויות. לכן צורת החשיבה שלנו, גם צריכה לאחוז בדברים מוגדרים, דברים הניתנים למדידה. וככל שהדבר יותר מופשט ורוחני כך יותר קשה לנו לנתח אותו.
רבש"ע אין לו גוף ואין לו דמות הגוף, כלומר הוא לא מוגדר ולא מוגבל, הוא לא מציאות מתוחמת. הוא מעל העולם הזה.
לכן אין לנו יכולת לתפוס אותו, להבין אותו ולצייר אותו בשכלנו המוגדר.

לעומת הטבע,
שכל כולו מוגבל, ומוגדר, שיש לו חוקים קבועים וברורים.
אין לטבע רצון הכל אצלו קבוע, השמש לעולם תזוז באותו מסלול. אפילו רצון לזוז מסלולה אין לה.
לעומת האדם למשל, שיש לו רצון ובחירה במעשיו.


אז איך אפשר להאמין בדבר כזה?
נכון זה קשה. ובגלל קושי זה נולדה העבודה זרה בעולם. האדם שהשתוקק לאלוקות חיפש משהו לאחוז בו, משהו מוחשי שאפשר לתפוס. ולאט לאט הוא שכח את אביו שבשמים.

אז מה עושים?
כאן נכנסים לתמונה, הופעותיו של ה´ בעולם, אני לא מתכוון [רק] להופעת הניסים הגלויים ביציאת מצרים,
אע"פ שעליהם מתבססת האמונה. כי שם נפגשנו עם ה´.
לכן המשפט, הראשון בעשרת הדברות הוא לא אנכי ה´ אלוקיך בורא שמים וארץ אלא אשר הוצאתיך מארץ מצרים.
כי האמונה של עם ישראל מתבססת על פגישה עם הופעות ה´.

אז מהם הופעותיו של ה´?
העולם הזה. היופי בו הגדלות שבו. אחרי שאנחנו יודעים שעולם כזה עצום ומופלא לא יכול להבראות מעצמו, אנחנו מכירים בקצת את גדלותו של הבורא.
וכך כותב הרמב"ם: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי"

ויותר מכך יש לנו את התורה, התורה היא גילוי רצון ה´ יתברך.
ונסביר עפ"י משל.
כשסופר כותב ספר, הוא לא רק כותב מילים, אלא הוא גם חושף את פנימיותו.
צורת הכתיבה, הסגנון והעלילה, נובעים מתוך עולמו הפנימי.
יש דברים שרואים זאת בברור, ויש דברים נסתרים.
וכשהקורא קורא את הספר, הוא נפגש ומושפע מעולמו הפנימי של הסופר.
כך גם התורה, הזוהר דורש את המילה ´אנכי´(ה´ אלוקיך), "אנא נפשי כתבית יהבית"
כלומר אני כתבתי את נפשי והבאתי לך,
ע"י לימוד התורה האדם נפגש עם רבש"ע.
וע" קיום המצוות יש לאדם במה לאחוז.


וישנה דרך שלישית, הדרך הנשמתית.
יש בתוכנו נשמה, נשמה שמכירה את רבש"ע, שמשתוקקת אליו.
ואנחנו צריכים לחשוף אותה, לתת לה להתגלות, לתת לה להוביל וע"י כך להכיר את מי שאמר והיה העולם באופן פנימי ועמוק.
לחשוף אותה ע"י תיקון המידות, ע"י תפילה, ע"י קיום המצוות.
הנשמה נמצאת בתוכנו האמונה טבועה בנו, אנחנו רק צריכים לחשוף אותה.

ורק בגלל שאנחנו לא תמיד במדרגה הזאת,
של חשיפת הנשמה, אנחנו זקוקים לגלגלי עזר,
השכל, חקירות והוכחות שכליות שה´ נמצא בעולם.
אך המקור נמצא בתוכנו.

בהצלחה
ולכל שאלה את מוזמנת בשמחה.
אלעד
gasner@inn.co.il