שאלה
וכל הכבוד על הדבר העצום שאתם עושים פה...
כבר נראה לי שנה יושבת לי השאלה הזו בראש.. אז הנה אולי תנו לי תשובה עליה..
כמעט לכולם יש קשיים-אני מאלה שבכמעט. אני מרגישה כאילו אין לי משמעות לחיים האלו בלי קשיים לא יודעת.. משעממים כאלה.. תמיד מביאים שיחות עם אנשים עם איזה סיפור חיים מפוצץ וזה..ולי אין כזה סיפור מה לעשות! כל הילדים השכולים,הפצועים,החולים וכו'.. איזה גיבורים!!!
כן אני יודעת שתגידו לי עכשיו שיש גם גיבורים בדברים קטנים וכו'.. אבל זה לא עוזר שאומרים את זה!!
באמת שרק אני רוצה קשיים?
למה אני יכולה להגיע לקנאה אפילו באנשים שיש להם קשיים? למה בגלל שאין לי קשיים אני מרגישה כאילו גם אין לי כ"כ משמעות?
תודה רבה!!! אם תוכלו לפרט ממש!! באמת עבודת קודש!!
תשובה
יודעת מה, נגיד מלאך חמוד צחור כנפים נוחת עכשיו מולך, פורש מולך מגילה מוזהבת,
ומקריא לך ארבע אופציות של כמה קשיים מפוצצים כאלה, שתבחרי מה בא לך.
פייר, בוחרת או לא בוחרת?
יותר מזה, היית באמת רוצה שח"ו מישהו קרוב אלייך לא יודעת מה יקרה לו בשם הקושי והתותחיות? בשם הלהרגיש את משמעות החיים?
לא סגורה מה אני אמורה להגיד עכשיו ומה לא, אבל מה שבטוח זה שלגבורה יש מיליון ואחת פנים.
ובאמת אפשר לחפור על זה מעכשיו ועד יום העצמאות שנה הבאה ולא לגמור.
רק השאלה אם זה באמת האישו או שבשאלה שלך את בעצם שואלת-מבקשת משהו טיפהל´ה אחר.
כאילו למה את בכלל מחפשת קשיים? התחלקת על כל השכל?
רק תדפדפי פה באתר ותמצאי לא אחד ולא שניים שהיו מתים להתחלף איתך שה´ ירחם עליהם ועל הסיפורי חיים שברזומה שלהם...
או שאולי אם תגרדי ת´שאלה שלך קצת תגלי שיש כאן הרבה אמת וגדולה של מישהי שהנשמה שלה רוצה קצת להרגיש את משמעות החיים.
שהיא לא סתם פה, שהיא חיה, נושמת, בועטת, יוצרת, עושה, פועלת, ואל תמחקי כלום כי שום דבר לא מיותר.
והשאלה אם הדרך לכל ההרגשות הגדולות האלה שהכותרת הממורקרת שלהם היא להיות אנשים של משמעות היא רק חד סיטרית, או שיש כמה דרכים שמובילות לאותו המקום.
כי מי אמר, אולי השאיפה שלנו צריכה להיות עובדי ה´ מתוך טוב? ממתי נהפכנו למקדשי המזוכיזם והסבל?
עזבי, שאני לא מתחילה לדבר על ´אנא עבדא דקודשא בריך הוא´ שבתרגום חופשי זה אומר שאנחנו עובדים ת´קב"ה כמו שהוא חושב שנכון ופחות מהמקום של הזמנה אישית,
ולעבוד אותו כולל לעבוד אצלו לפי התכתיבים שהוא נותן ולא כמו שאנחנו חושבים שצריך להיות כי תסכימי שאחרת זה כבר לעבוד את עצמנו.
ויבואו ´וישמן וישורון ויבעט´ ו´שמנת, עבית, כשית´ ועוד כל מיני פסוקי נביאים בשביל להוכיח כמה לא פשוט לעבוד את ה´ כשחיים בבועה של טוב נוטף ומשתפרץ בשלוש מאות שישים מעלות לכל הכיוונים.
ולא שמישהו חלילה, בשם כל החס וחלילות שקיימות ולא קיימות, מזלזל במי שמתגבר מתוך קושי וצומח. ממש ממש לא.
אלא כמו שאמרנו מקודם, החיים זה לא או-או אלא גם וגם, אפשר לעבוד ככה ואפשר גם אחרת. זה לא מתמטיקה של תשובה אחת נכונה, ומי שחושב אחרת חובת ההוכחה עליו.
לכן אולי שווה לך לחשוב איך את מחפשת את הדבר האמיתי שהוא לא קושי אלא איך את מוציאה את אותם כוחות מהכוח אל הפועל.
לחפש איפה ואיך את מוצאת משמעות לחיים שלך כשעכשיו ב"ה (והלוואי עד 120) זה קורה דווקא מהמקום של טוב, ואם תסתכלי סביבך תופתעי לגלות שלא מעט אנשים עושים הרבה מאד דברים גדולים בכובע מאושר ושמח וזה לגמרי יופי גדול.
שלום וכל הכבוד על הדבר העצום שאת עושה פה...
רינת
rintz3@gmail.com