שאל את הרב

''דמי טהרה''

חדשות כיפה צוות ישיבת הר עציון 20/02/07 15:24 ב באדר התשסז

שאלה

שאלתי בעבר כתגובה והיא לא פורסמה. אולי בצורה של שאלה חדשה אני אקבל תשובה.

אני מבקשת לדעת מדוע (בין יתר ההחמרות בנושאי נידה) החמירו בנות ישראל להפוך את "דמי הטהרה" שלאחר הלידה (כידוע, הימים בהם אפילו אם רואה דם היא איננה נחשבת נידה - מהתורה!!!) לדמים רגילים, כלומר לנידות. מה על העובדה שזה גורם לכשלון בהלכות נגיעה אסורה?ולא רק נגיעה אסורה...(למשל, שז"ל) למה להחמיר אם החומרות האלה גורמות לחטאים???

תשובה

שלום וברכה!

כמה טעמים נכתבו לאיסור דם טוהר בימינו:

הרמב"ם כתב שזה מנהג ויש מקומות שנהגו ויש מקומות שלא, למשל באשכנז לא נוהגים איסור. אך ראשוני אשכנז כתבו שגם הם נהגו איסור ולא מכירים מי מתיר. וכך כתב רמ"א בדרכי משה.
רי"ף, רוקח, ראב"ד ורמב"ן - מכח חומרא דר' זירא אסור לבעול על דם טוהר וחומרא דר' זירא פשטה בכל ישראל. כלומר יש חשש שדם שאישה רואה ייתכן והיינו דם זיבה המטמא ואסור ואין לנו בקיאות היום להבדיל בין הדמים, לכן החמירו שרואה טיפת דם כחרדל יושבת שבעה נקיים. דין זה תקף בכל סוגי דם לאחר חומרא דר' זירא.
הרמב"ן הרחיב - אם החמירו שלא יבואו לידי טעות בין ימי נידה לבין ימי זיבה כל שכן שיש לחשוש שמא יבואו לידי טעות בין ימי טוהר לבין ימים שלאחר ימי טוהר ( בהם כידוע כל דם מטמא ).
רשב"א הסביר שהיום אין בקיאות מתי בדיוק נטמאת אישה בלידה ומשם מתחילה הספירה לימי טומאת לידה וימי טוהר. הרי לפעמים ראשו של תינוק יוצא לחוץ לפרוזדור לפני בין השמשות וגמר לידה לאחר בין השמשות ונשים בטח לא בקיאות בכך ויבואו לטעות ולהוסיף יום על ימי טוהר.
ר"ן כתב שבמקרים של נפלים לפעמים יש ימי טומאה ואין ימי טוהר ולפעמים יש ויבואו לידי טעות שיחשבו שאם יש ימי טומאה, אז יש ימי טוהר. לכן החמירו חכמים שלא לבעול בימי טוהר בין אם מדובר בנפל בין אם מדובר בולד חי.
כלומר החומרא נובעת או מספקות וחשש לטעויות או מדין מנהג וחומרא דר' זירא. ואין בכוחנו לבטל חומרא הזאת, אלא רק ע"י בית דין גדול בחוכמה ובמנין מזה שהחמיר.
להלכה כידוע גם ספרדים וגם אשכנזים החמירו בדם טוהר ככל דם אסור וכך נוהגים ומנהג ישראל דין הוא.

האמת גם מבחינה רפואית לא טוב לקיים יחסים במשך חודש וחצי - חודשיים לאחר הלידה ובטח בזמן שיש עדיין דימום ( כך שמעתי מהרופאים ). בד"כ תוך זמן הזה נגמר הדימום ואישה יכולה להטהר לבעלה גם מבחינה הלכתית.

הטיעון שחומרא זאת גורמת לחטאים אינו טיעון רציני. הרי כך ניתן להגיד על כל דבר שמותר מהתורה ונאסר ע"י חכמים שאנישם נכשלים וחוטאים ויש לבטל את כל הגזרות ותקנות של חכמים ח"ו ואין לדבר סוף. אדם צריך ללמוד לשלוט ביצרו להתאפק. כדי להנצל ממצבים של נגיעה אסורה ושז"ל יש לדקדק בדיני הרחקות. ניתן גם להחמיר קצת יותר בדיני הרחקות אם זה יעזור לא להכשל באיסור.
ידוע לי שהלכה זאת קשה ודורשת גבורה מאדם. אך רבים התגברו על היצר ולא נפלו, אז לא בשמיים היא, הכל תלוי בכוח הרצון.

יהי רצון שנזכה לקיים כל דברי תורה וחכמים בקדושה וטהרה,

ר' חיים דב בריסק, צוות ישיבת הר עציון

כתבות נוספות