שאלה
בס"ד
לכבוד הרב.
שלום רב!
בבית כנסת איפה שאני מתפלל , ישב לידי אדם מבוגר(עם ראש צלול)
שאוהב לדבר לפני התפילה ובתוך התפילה עם הסובבים אותו.
כשהוא דיבר איתי אני משתדל שלא לענות והוא כבר הבין במשך הזמן שאני לא מדבר בבית כנסת(עד כמה שאני יכול)
אבל הבעיה היא שהוא מדבר עם שאר המתפללים במשך התפילה ואינני יודע אם אפשר לשבת לידו ,אולי גם אני אתפתה לדבר במשך הזמן כי סוף סוף זה יכול להשפיע, אז החלטתי לעבור מקום,
וישבתי בכניסה לבית כנסת יש איזה מקום , ואף אחד לא דיבר איתי שם,
יש שקט וכו'.
א. האם יש לחשוש שהוא נפגע, אם כן אוכל לחזור למקום שבו ישבתי.
אנחנו מכירים היטב אחד את השני.
ב.אני מרגיש מן בדידות כזאת, שעברתי מקום ואפילו שאני מתפלל עם הציבור ביחד בבית כנסת, אני מרגיש כאילו אני פורש מן הציבור באיזו שהיא צורה.
אני רגיל למקום שבו ישבתי בעבר, יותר נוח לי שם.
האם לחזור לאותו מקום שבו ישבתי -ששם מדברים הרבה או להישאר במקום החדש?
בברכה.
תשובה
שלום
אתה מתאר את האתגר הגדול של הציבור הדתי בשבתות- לעבוד את ד' בכבוד ולא לדבר באמצע התפילה על דא ועל הא עם החברים במהלך התפילה. חזק ואמץ בנסיון שלך להמנע מכך.
לשאלותיך-
א.לא צריך לחשוש לכך אם לא אמר או רמז לך כך. אדרבה, אם תעלה בפניו את הנושא יתכן שיפגע
ב.אתה אכן פורש מהמקובל במובן מסויים בכך שאתה לא שותף לחוויה הקהילתית של דיבורים בתפילה. יתכן שתשלם על כך מחיר בחברים. אך עשית צעד נכון, ועליך לנסות למצוא איזור בביה"כ וחברים, שיוכלו לחזק אותך בתפילה ראויה
אך אם ניסית זמן נכבד לשבת במקומך החדש ואתה חש בו בודד ועצוב, ואינך מצליח לבנות שם סביבה נעימה ומאירת פנים עבורך, והדבר פוגם מסתמא גם בכוונתך ובעבודת ד', אזי תחזור למקום הרועש. שם לפחות תוכל להתפלל מתוך שמחה וכוונה, על אף הדיבורים.
ככלל אנו מתפללים עם כולם, זו האומה שד' בחר בה על כל חלקיה, ובתוכה אנו נמצאים בשמחה. ואם יש צורך, גם כשמדברים לידך לצערנו.
בהצלחה