שאלה
שלום כבוד הרב!
כיום אני בן 17-שמיניסט בישיבה תיכונית. ישנה בחורה שנה מתחתי דתיה וצנועה כמובן. כבר זה מזמן רב שאני מרגיש כלפיה משהו דיי חזק, אמנם בשונה משנים שעברו שאז כשהיתי בן 14 בערך היו לי גם חברות, הפעם אני בהחלט מרגיש כי התבגרתי ואינני מעונין בקשר הזה מתוך דחף מיני. אני בהחלט מיושב בדעתי ומרגיש בהחלט בוגר לגבי הקשר. עד כדי כך, (ואינני רוצה להגזים כי אני חושב שזה קצת לא מציאותי-) שמצידי הקשר יכול להמשיך עד לכשארצה להתחתן (לא בשנים הקרובות).מצד שני, התחלתי קצת לגשש לגבי מה שהבחורה מרגישה, אמנם לא הצלחתי לברר כ"כ. יחד עם זאת, לפני כ -3 חודשים התברר לי כמעט בודאות כי היא מעונינת בי. אני רוצה בחברה כי גם לחלק מחבריי יש חברות, ומצד שני לחלק מחבריי (הרצינים יותר) אין חברה. כמו"כ אני נתפס בציבור כ"צדיק" לכן מסתמא התגובות לא יהיו נעימות במיוחד.הוריי קצת דוחפים עליי שאני יותר אצא לסניף ואפגש עם בנים/בנות.אמנם אני לא מרבה לצאת.מה עליי לעשות? האם אני יכול לפחות לברר אם היא מעונינת בי בכלל? אנא עזור לי כבוד הרב, כי אני לא רוצה לעשות נגד רצון ה' ומאידך גיסא יצר האהבה מתחזק מדי פעם עד לאין ערוך. האם לפחות מותר לי לדבר איתה בטלפון בתור ידידה? אנא פתור לי את הבעיה כבוד הרב. תודה רבה! ובעזרת השם נעלה ונצליח!!!
תשובה
שלום רב,
אני מבין לליבך, וההתלבטות בה אתה נמצא איננה קלה.
באופן כללי קשר של חברות כאשר מועד הנישואין רחוק הוא דבר פסול מבחינה הלכתית. לכן לאור גילכם הצעיר היה עדיף שלא תתחיל בקשר רציני איתה כעת, ואם היא נועדה להיות זיווגך - הדבר יתממש במועד מאוחר יותר.
מעורבות חברתית כמו שהוריך מעודדים יכולה להיות דבר מבורך, אולם היא לא חייבת להתבטא בקשר אינטימי עם בחורה. כמובן, מה שקל לי לומר כמתבונן מן הצד, אינו קל עבורך, אולם אלה הם קשיים שהמתמודד איתם יוצא נשכר בטווח ארוך.
בברכה,
רונן לוביץ