שאלה
חברים מקשיבים שלום!
דבר ראשון,וואו האתר שלכם מטורף!! זה מדהים,תודה רבה רבה לכם!!
לא יודעת מאיפה בא לי הרעיון של לכתוב לכם,האמת שאני כבר פשוט לא יודעת מה לעשות. ומראש,אני מבקשת סליחה אם אני אחפור!
העניין הוא..אח שלי הקטן. הוא בכיתה ט',נראה לי בשיא של השיא של גיל ההתבגרות,והוא פשוט לא הוא יותר.
הוא כל החיים או מחוץ לבית עם חברים או על המחשב עם החברים.
אה ועם החברות כמובן.
הוא פוגע כל הזמן באמא ומעצבן את אבא. הוא לא שם על אפחד.
לדוגמא אנחנו רוצים לצאת מחר לטיול כל המשפחה ואמא שלי הודיעה לו לפני שבועיים כדי שישמור את היום פנוי-ועכשיו פתאום הוא החליט שהוא לא רוצה לצאת,שאנחנו עושים דברים משעממים.
לפני כמה לילות הוא היה במועדון ולא סיפר את זה להורים,הם גילו את זה בדרך אחרת..
והעניין הוא שהוא פשוט ילד טוב..אני יודעת את זה כי לפני שנתיים עברנו מעיר אחרת ורק עכשיו עם החברים החדשים הוא ככה השתנה.
הכיפה בגודל של שקל,למרות שתכלס זה לא העניין העיקרי..
אוף שורה תחתונה,אני פשוט דואגת לו.והוא לא שם עליי,אני מנסה לדבר איתו ולא מצליחה להשפיע. וגם נמאס לי מזה. נמאס לי מזה שאמא שלי נעלבת ממנו כל הזמן.שהוא מתחצף אליה. במסע הוא נכנס באיזה 4 בבוקר למאהל בנות.
והתעצבנתי עליו..
אוף אני פשוט לא יודעת מה לעשות.
שוב,סליחה על החפירה.
ותודה מראש..
תשובה
בס"ד
לשואלת שלום!
קודם כל, מאוד משמח אותי לראות אחות שאכפת לה באמת מאחיה הקטן. כיום, אין זה ברור מאליו כלל. כאשר הרבה אנשים חושבים רק על עצמם ואפילו דברים גרועים יותר, זה נותן תחושה טובה לראות מישהי שבאמת אכפת לה, והאכפתיות אכן ניכרת מדברייך. אשריך לגמרי!
שנית, רציתי להתנצל על הזמן הארוך שנאלצת להמתין, מקוה שאעזור לך כך שהיה שוה לחכות...
אז ניגש לעניין בעז"ה.
כשניגשים לעניין של גיל ההתבגרות חייבים להבין שככה זה ואין הרבה יותר מה לעשות מאשר לכבד את הנער ולתת לו במגבלות הקיימות את החופש שלו. באופן כללי זה הכלל העיקרי בנושא הזה.
את אומרת שהדרך שניסית להשפיע עליו הוא בין השאר "לצעוק" עליו. מניסיון: זה לא עובד! בטח שלא בגיל ההתבגרות. ובכלל, הבית הוא לא כל כך גורם משפיע בגיל הזה, וכל נסיון השפעה ישיר מדי, יכול לגרום, ובדרך כלל גורם בדיוק ההפך. משום שאח שלך, כמו כל הילדים, רוצה להראות שלמרות שהוא גדל בבית שלך ושל הוריך, יש לו אישיות משל עצמו שהוא בוחר לעצמו ולא את או הוריך הכתבתם לו.
"אז מה אני [כן] יכולה לעשות? ביעסת אותי!"
אז קודם כל באמת צר לי על הבעסה, אבל יש שני דברים שאת יכולה לעשות.
ראשית, אם יש גורם חיובי שיש לו השפעה עליו (שאחיך מחזיק ממנו): רב, מורה, חבר, בן דוד וכדו´, תוכלי לעדכן אותו על חשיבות העניין ושינסה להשפיע עליו בכיוון חיובי. אבל חשוב לך לדעת שגם אם יש אדם כזה והוא ינסה להשפיע, וגם אם הוא אכן יצליח לחדור ללבו של אחיך, לא בטוח שתראי תוצאות בשטח, כי לוקח זמן עד שזה פועל בדרך כלל.
שנית, וזה הדבר הכי חשוב שאת יכולה לעשות וגם הכי משפיע: [להתפלל]. את אותן רגשות שהבעת לי בדברים שכתבת עליך להביע לאביכם שבשמים, שאוהב אותך ואת אח שלך יותר ממה שאת מסוגלת לאהוב את עצמך. לנסות לעורר את רחמיו של אבינו שבשמים על בנו האובד.
ועוד עצה באותו עניין. אם יוצא לך לעשות מצווה, או להימנע מעבירה, וזה דורש ממך מסירות נפש גדולה. דבר יפה שתוכלי לעשות זה פשוט להקדיש את ההתאמצות המיוחדת הזו לכבוד אחיך. ממש להגיד בפה לריבונו של עולם, שאת רוצה שהמצוה הזו תהיה על שמו, כאשר יגיע לעולם האמת. כאשר דבר כזה קורה משהו אצלו בנשמה עמוק בפנים יזהה אותך בתור נשמה שנותנת לו חיים וטוב. העניין בדוק ומנוסה. אולי אחר כך, יהיה לך יותר קל להשפיע עליו, בתוספת הקבלה שלך אותו כמו שהוא.
בכל אופן, געיקר העניין זה תפילה ופעולות רוחניות עקיפות כיון שבדרך כלל "אין עם מי לדבר", הוא עובר תהליכים פנימיים שלוקחים לו הרבה אנרגיות, ולא נשאר לו פנאי נפשי להקשיב לאחרים.
בהצלחה!
שמואל
shmuelart@gmail.com