דבר תורה קצר לפרשת שלח

שאלה

בס"ד

מתוך אתר:

"ישיבת אש התורה – אתר עם חוכמת חיים" http://www.aish.co.il/

לעילוי נשמת סבי – מורי יחיאל מיכאל בן ישראל האס

שבוע הספר [העברי] לא משמש סתם כ"שם אקראי" אלא מלמד דבר חשוב:

לכל אחד יש את הסיפור שלו, את החיים שלו.

זה נכון ביחידים – פרט, וזה נכון גם ברבים – כלל.

גם לעם ישראל יש "סיפור" שהתחיל לפני המון שנים מאברהם אבינו, ונמשך עד ימינו אנו.

יש לעם ישראל את כל האפיונים לסיפור:

עלילה מרתקת ונמשכת, דרמות, בד – גאייס, מעשי גבורה, ניסים, מקומות מגוונים...

והדבר הכי טוב והכי מדהים בסיפור הזה:

דרך הסיפור אפשר [לפגוש את המחבר באופן ישיר] או עקיף – תלוי בבחירתנו!

קטע מסוים, שמאוד משפיע להמשך העלילה בספר, מופיע בפרשתנו – פרשת "שלח".

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים [וְיָתֻרוּ] אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל..." (במדבר פרק י"ג פסוקים א' – ב').

העם מבקש לתור את הארץ המובטחת לפני הכניסה – לבדוק אותה.

לבדוק [כמו תייר], שבא לראות אם מקום כלשהו נחמד, יפה, מרומם, טוב, איך מזג האוויר, ועוד...

משה יודע שלעם ישראל יש עוד חששות, הם רק עכשיו יצאו ממצרים והם לא לוחמים מנוסים יכולים לכבוש 7 עמים.

לכן הוא קורא לתייר הכי קרוב אליו, נציג שבט אפרים – הושע בן נון.

"... וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן [יְהוֹשֻׁעַ]" (פרק י"ג פסוק ט"ז).

רש"י במקום - התפלל עליו: "ה' יושיעך מעצת מרגלים".

גם נציג שבט יהודה מהתיירים – כלב בן יפונה, ידע שזה יכול לקרות, לכן עשה מעשה: "...וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן..." (פרק י"ג פסוק כ"ב).

רש"י במקום – כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות (מערת המכפלה), שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם.

התיירים חוזרים ומתנהגים [כמרגלים], המדברים בעיקר על המצב הביטחוני – ומוציאים דיבה רעה על הארץ.

כולם מלבד כלב בן יפונה ויהושע בן נון.

עם ישראל בכו בלילה ההוא – ועל כך אנו נענשים בכל דור ודור.

עד כאן נספר על העם לעכשיו, ונעבור לסיפור [שלנו] – של כל אחד ואחת מאיתנו.

מה זאת אומרת לשרת את המחבר באופן [ישיר]?

זאת אומרת שאני משמש כלי שמבטא את המחבר בסיפורו.

ככל שאני משרת יותר את המחבר ורצונו, כך מחלחלת נוכחותו של המחבר יותר אל עצם מהותי,

וכך אני מבין יותר

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה