שאלה
בס"ד
[דבר תורה קצר לפרשת וארא]
(מתוך אתר "אש התורה" – אתר עם חוכמת חיים http://www.aish.co.il/)
לעילוי נשמת פנינה בת אמיר ת.נ.צ.ב.ה
בפרשת השבוע – פרשת וארא, מתחיל האקשן של תהליך היציאה ממצרים.
משה בא אל פרעה, ואומר לו את ציווי הקב"ה: "...שַׁלַּח אֶת-עַמִּי..." (שמות פרק ה' פסוק א')
פרעה שוקל אם לשלוח את משה ואהרון לבית משוגעים על הבקשה המצחיקה הזאת – ככה סתם, לשלח עם שלם של עבדים?
אבל בכל זאת פרעה מתעניין:
"מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ... לֹא יָדַעְתִּי אֶת- ה', וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שמות פרק ה' פסוק ב').
בבקשה מכם – תראו לי איפה הקב"ה הזה שאתם כל הזמן מדברים עליו?
אני לא רואה כאן שום דבר אלוקי מיוחד, וברוך השם – לנו יש הרבה..."
אהרון לוקח את המטה, זורק אותו לעיני פרעה – והמטה נעשה לנחש.
פרעה נקרע מצחוק:
"בכיאת אהרון, תעשה לי טובה, זה כל מה שאתה יכול לעשות?
אפילו הארי פוטר עושה את זה בקלות...
אה, שכחתי, גם [הילדים הצעירים] שלי מבצעים את זה "פיס עוף קייק".
מה, הקב"ה לא ידע את רמת הכישוף במצרים?!
למה הוא נתן לאהרון להציג מופתים שניתן בקלות לחזור עליהם?
ממש [חילול ה'] גדול יצא מכל הסיפור!
מאז התחילו הצהובונים במצרים לתקתק.
"האח הגדול" שבבית פרעה צברו מיליונים.
מכת דם: היאור, מקור המים של מצרים הופך לדם.
אבל קטן על החרטומים.
מכת צפרדע: כל ארץ מצרים התמלאה בצפרדעים (או תנינים) מעצבנים שהתקרצצו בכל פינה.
מי שהצליח להרוג אחת – [זכה למכת סירחון]…
אבל מכשפי פרעה מצליחים להעתיק גם את זה.
ומכה שלישית, קטנה אבל גדולה – מכת כינים:
כל עפר ארץ מצרים נהיה לכינים, והן הגיעו לכולם – לאדם ולבהמה.
פרעה קורא לחרטומים כדי שיחזרו על מה שעשו משה ואהרון, אבל הם לא יכולים לעשות את זה.
התלמוד מסביר, שהכינים היו קטנות מכדי שלמכשפים תהיה עליהן שליטה
הם פונים לפרעה, מתוך מודעות לכוחו האינסופי של ה', ומודים: "[אצבע אלוקים היא]".
"תשמע פרעה, כנראה יש משהו ב"קסמים" האלה של משה ואהרון...".
אחרי שכל העולם עוקבים על מה שנעשה בבית פרעה, שליט האימפריה הגדולה אי פעם – נהיה קידוש ה' גדול!
אולי זה מזכיר קצת את מה שקורה בערך 3000 שנה אחר כך...
אנשים טסים לחלל, דולי הכבשה הגנטית עומדת לרעות בשדות, האטומי
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו