שאלה
בס"ד
[הלב הרוצה ואני – צדיק או רשע]
כל אחד ואחת מאיתנו רוצה; בכולנו צומחים חלומות, אותם אנו שואפים להגשים. עולות בנו תשוקות גדולות וקטנות – לעשות חסד, להצליח במבחן, להיות מקובלים בחברה, לנצח, להאיר פנים ולעשות מצוות. הלב רוצה, חושק וחומד, והידיים מסייעות לו להגשים בפועל את מאווייו. במציאות בה אנו חיים הרצון נועד להפוך למציאות; זו דרכו של עולם ותפקידו של האדם - למלא את רצון ה'.
להמן היו רצונות. שאיפותיו היו גדולות מאוד. מזלו שיחק לו, והוא טיפס אל כס המשנה למלך, אליו צריך כל העם לכרוע ולהשתחוות. הוא התמלא חשיבות וכבוד, ולכן כאשר מרדכי אינה כורע בפניו, הוא מתמלא חימה (אסתר ג, ה).
גם בכעסו הבוער, המן הוא אדם רם מעלה, ואדם גדול ששאיפות גדולות ממלאות את ליבו, אינו מתאמץ כדי לחסל אדם אחד. פונה הוא אל שורש התופעה (מרדכי) שפגעה בגאוותו, ומבקש לעקור אותו. משום כך המן רוצה להשמיד את היהודים, עַם מָרְדֳּכָי.
הלב הגדול שלו, שביקש לעצמו גדלות וכבוד, גרם לו להתחיל בתהליך שהוביל בסופו אל גבהים חדשים – המן נתלה על העץ הגבוה חמישים אמה... אילו היה מתעלם ממרדכי, וממשיך בדרכו, הוא היה ממשיך במסלולו המובטח אל הגדוּלה. נראה כי ההתגרות של אדם אחד, שנמשל ליתוש לעומת הסוס האביר שהיה המן, הובילה לכך שהסוס סטה ממסלולו – והתרסק. המן הלך אחרי ליבו, ולא אחרי השכל הישר, ונתלה משום כך.
אומר המדרש (אסתר רבה י, ג):
וַיָּבוֹא הָמָן, וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: מַה לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ?
וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ: לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר יוֹתֵר מִמֶּנִּי.(אסתר ו, ו)
וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ, הרשעים ברשות לבם וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ, אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ, וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ, וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ.
אבל הצדיקים לבם ברשותם הה"ד: וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ, וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל לִבּוֹ.ודומין לבוראן (והם דומים לבוראם):וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ.
המן חושב שהמלך חפץ ביקרו, וליבו לא מאפשר לו לחשוב שאולי המלך מתכוון למישהו אחר. הטעות הזאת הובילה אותו למאורע המשפיל ביותר, שאותו הוא לא יכול היה להעלות בדעתו (להרכיב את מרדכי על הסוס). הוא זה שהפיל את עצמו בפני מרדכי, ובישר את המשך הנפ
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו