שאלה
דבר תורה – פרשת וירא (ע"פ ספרה של פרופ' נחמה ליבוביץ עיונים בספר בראשית)
פרשתנו פותחת בפסוקים הבאים:
" א וַיֵּרָא אֵלָיו ה', בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, .."
וההמשך הינו ידוע – אברהם רץ לקראתם, מקבל את פניהם. כל הבית משתתף בהכנסת האורחים הזו.
אבל, פרט אחד חסר לנו. מה ה' אמר לאברהם בהתגלותו אליו? לשם מה הוא נראה אליו? והלוא לא מצינו בתורה כולה היראות ה' אל אחד מעבדיו אם לא לצורך – אמירה או ציווי או דרישה או ברכה, או הבטחה, או עידוד.
אז מהי תכלית ההתגלות כאן?
פרשנים רבים נחלקו בשאלה זו. ישנה גישה הסוברת כי הפסוק הראשון הוא כעין כותרת לסיפור שמסופר בהמשך, ושהתגלות ה' לאברהם נעשה בעצם על ידי המלאכים.
אנו נתמקד בגישתם של רש"י והרמב"ן שמפרשים כך:
"וירא אליו – לבקר את החולה. אמר ר' חמא בר חנינא: יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו" (רש"י). זהו תיאור מאד מאניש וציורי שיש לתהות של משמעותו.
הרמב"ן בפירושו לפסוקים אלו אומר שבאותו היום נימול אברהם, ושהוא היה יושב בפתח אוהלו, במקום בו נימול, ומתקרר מפני חום היום, ושהוא לא היה מתכוון לנבואה, לא נופל על פניו ולא מתפלל, ואף על פי כן בא אליו המראה הזה.
גילוי השכינה היה למעַלה ולכבוד לאברהם. בראיית השכינה הייתה לאברהם זכות והבטחה, וזו כוונתם של רבותינו ז"ל שאמרו "לבקר את החולה" שלא היה לדיבור אלא כבוד לו.
כלומר, התגלות זו של הקב"ה לאברהם לא אינה ככל התגלויות בתורה – לשם תכלית, אלא זו התגלות שתכליתה בה בעצמה "למעלה ולכבוד". כמו מפגש בין חברים, הוא כשלעצמו הוא התכלית – המפגש, הדיבור. כן התגלות זו אינה אלא רצון קונו לחון אותו בקרבתו ולשמחו בנתינת האושר של "אשבעה בהקיץ תמונתך".
לכן גם נכתב "וירא אליו". מי זה אליו? הפסוק סוגר את הפרק הקודם בו אברהם עשה ברית מילה, וגילוי ה' אליו הוא כעין ביקור חולים. גילוי שהוא למעלה ולכבוד לו.
לפי דעה פרשנית זו בהמשך מגיעים המלאכים וזהו כבר מאורע שונה מגילוי השכינה של הקב"ה לאברהם.
איך שאברהם רואה את המלאכים בוא קם לקראתם, טורח ומכין. ממעשיו לימדונו חז"ל ש"גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה".
באיזה מקום היה אברהם לפני רגע – נהנה מטובה שאין יותר ממנה, אותה הנאה ה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו