שאלה
"וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה [תתראו]
ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות"
(בראשית מב, א-ב)
מסתבר ש'לפעמים חלומות מתגשמים' זה לא עוד קלישאה משיר,
אלא מציאות מוכרת כבר מימות התנ"ך.
אחרי 7 שנות שובע מגיעות 7 של רעב. רעב כבד. כבד מאד.
עד כדי כך כבד שיעקב אומר לבנים שלו 'הלו, אולי תרדו למצריים ותשיגו לנו שם תבואה'?
אפשר להתייחס לפס' הנ"ל כמו אנסין באנגלית שלא חייבים להבין כל מילה בשביל להבין את הקונטקסט הכללי.
אבל בתור כאלה שאמונים על זה שאין מילה מיותרת בתורה, נראה שכדאי לבדוק מה הפירוש של 'תתראו' מילה שספק אם האקדמיה ללשון בכלל מכירה.
אז טוב שיש אונקלוס שבתרגום שלו ל"למה תתראו" אומר "למא תתחזון" ורש"י מסביר למה אתם מראים את עצמכם לפני הגויים בתור כאלה שיש להם מספיק אוכל ושבעים?
אם נחשוב על זה קצת יותר לעומק נראה שבעצם יעקב אומר לבנים שלו מסר עצום,
שלפעמים בחיים זאת לא בושה לבוא ולהגיד שלא ממש הכל בסדר אצלנו, שאנחנו זקוקים לעזרה ממישהו אחר (שיש לו אוכל, עצה או מה שזה לא יהיה בשבילנו), ושהדבר האחרון שזה אומר עלינו זה שאנחנו חלשים.
להפך. עצם העובדה שאתה מצליח לזהות את הנקודת חולשה ולשתף בה מישהו אחר זאת כבר גדולה בפני עצמה שראויה להערצה.
אפשר לשחק אותה בכאילו אצלי הכל בסדר (השבוע כבר מצאתי לי חדר) אבל עצם הגילוי יכול לקדם אותך שלא רק לא תמות אלא גם תצליח לחיות כמו שצריך (כבר סגרנו שאין מילה מיותרת), הרי אחרת למה הכפילות, אם אתה לא מת - אתה חי? כנראה שאפשר למות גם כשהגוף מתפקד 100.
והלימוד של יעקב את הילדים שלו ו..אותנו ממשיך גם בפעם השנייה כשהם צריכים לרדת למצרים,
כשהפעם הלב כבד, החששות חונקים את הגרון והאווירה קשה,
כי בנימין, הבן היחיד שנשאר מהאישה האהובה, צריך לרדת עם האחים אחרת הם יכולים לחפש ת'חברים שלהם במצרים.
אז יעקב מעמיס עליהם השתדלות – מנחה מזמרת הארץ לאותו שליט קשוח אש, כסף, וכמובן את בנימין – הכל בשביל שהפעם העניינים ילכו חלק.
אבל הוא גם אומר להם רגע לפני הפרידה הלא פשוטה הזאתי: "ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש",
שרש"י מסביר את זה שיעקב בעצם אומר להם: חבר'הל'ך, יש מנחה, יש כסף, יש בנימין, ההשתדלות קומפליטד לא ב-100% אלא ב-200%! אבל תזכרו ששום דבר לא שלם בלי תפילה. והדבר היחיד שחסר
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו