שאלה
וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ: (בראשית, כח', יב').
אמר הבעל שם טוב על פסוק זה:
'סולם בגימטריא ממון, וזהו אומרו והנה סולם, שהוא ממון, מוצב ארצה, שהוא דבר גשמי וארצי, רק שראשו השני מגיע השמימה, שהוא שכר נצחי. רק שמלאכי אלוהים, הם הבני אדם, עולים ויורדים בו – רצונו לומר שיש מהם שעולים, שיש להם עליות גדולות על ידי הממון, ולהיפך חס וחלילה יש שיש להם ירידה גדולה לעמקי השאול על ידי ממונו...'.
ממון מזכיר לנו משהו שמוצאים מתוכו, ממנו. משהו שהוא אמצעי. גם בשמו האחר, כסף, מורה לנו השם על כיסופים למשהו אחר, על היות הכסף אמצעי בלבד.
הממון, הכסף, מייצג בתרבות העולם את התהליך הנחוץ כדי להגיע למשהו אחר. בזה הוא בעצם מבטא את היחס לעולם הזה כולו – אמצעי לעולם הבא, מסדרון שמוביל אל החדר הראשי, היעד הסופי. הבעיה, כמו בעיות רבות, היא כאשר הופכים טפל לעיקר ואמצעי למטרה.
אדם שמצליח להתייחס נכון לממון ולהוציא ממנו תועלת, להשתמש נכון בכסף ולהוציא ממנו את הדבר שאליו ראוי לכסוף, אדם שכזה בעצם מתייחס לכל העולם הזה בצורה נכונה, ונמצא הוא מתעלה והעולם מתעלה עימו - שניהם נקשרים לשכר נצחי, למטרה ראויה בפני עצמה, ולא כאמצעי. מי שלא זוכה...
והלוואי שנזכך את גופנו, את האמצעי, ובכך נזכה...
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו