דבר תורה לפרשת 'בא'

שאלה

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: (שמות, יב', ב')

הנצי"ב מוולוזין, בחיבורו 'העמק דבר', עונה על שתי שאלות לגבי פסוק זה:

א. לכאורה המילה 'לכם' מיותרת, ואפשר היה לומר 'החודש הזה ראש חודשים, ראשון הוא לחודשי השנה'?

ב. לכאורה יש כפילות בפסוק, שהרי 'ראש חודשים' כוונתו החודש הראשון, ואם כך מה הוסיף סוף הפסוק 'ראשון הוא לכם'?

תשובתו היא שפירוש המילה 'ראש' הוא לא סדר טכני, לפני השני, השלישי וכו', אלא גם החשוב ביותר, ראשון במעלה. הדברים אינם זהים, כמו בתור במרפאה שהראשון בתור אינו בהכרח החשוב ביותר... וכמו באולם שמחות שהראשון שמגיע אינו החשוב ביותר אלא דווקא המנקה (שאמנם עבודתו חשובה, אך הוא לא ראש המכובדים) ...

הקב"ה אומר לנו שלחודש ניסן יש את שני היתרונות, הוא גם הראשון בשנה וגם החשוב בה ביותר.

לכל חודש יש את התכונה שלו.

תכונתו של חודש תשרי, החודש שבו נבראה גשמיות העולם, הוא הצד הגשמי. לכן בו נידון האדם על חייו בעולם הזה (בראש השנה) ובו חג הסוכות, חג האסיף בו אוספים את הגשמיות, את התבואה, אל הבתים. זהו ראש השנה של כל העולם, שחי את חייו ברובד מעשי, ולא מרומם את חייו למבט רוחני.

אבל 'לכם', לעם ישראל, יש את היכולת והציווי להפוך את חודש ניסן לחודש החשוב והמרכזי בחייכם, החודש שסביבו סובב ציר מחשבותיכם. חודש ניסן הוא חודש של גילוי שם ה' בעולם, של ניסים שהראו שלקב"ה אכפת מה קורה בעולם ושהוא שולט בו, שהוא משגיח במיוחד על עם ישראל ומייעד להם תפקיד נשגב.

המצווה הראשונה שהצטווה עם ישראל הייתה 'החודש הזה לכם', ובעצם, על פי הסבר הנצי"ב, ההבנה שאנו אחרים, שונים, ושמיועד לנו תפקיד אחר בעולם, תפקיד לרומם את המציאות אל מקום הקדושה והרוחניות. רוחניות זו צריכה להיות הדבר המרכזי, 'ראש' מלשון חשיבות, וגם לקבל את הביטוי לכך במציאות, 'ראשון' בסדר החודשים.

יהי רצון שנזכה לדעת את ייחודנו, את ה'לכם', ולשים את הרוחניות במקום ה'ראש', במקום החשוב ביותר בנפשנו, וכן ליישם את העיקרון בפועל, 'ראשון' גם במציאות.

יהונתן yehonatan@makshivm.org.il

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה