גיור

בע"ה
שלום רב,
יישר כחך על הרגישות כלפי הגרים , אכן יש עלינו מצוה מיוחדת לאהוב אותם ולחזקם.
שאלת הנשואין לא תלויה במעמדו של הגר כיהודי, אלא בשאלת השתייכותו למושג אחר שנקרא "קהל".
התורה הגדירה שמי שהתגייר, אינו נחשב חלק מהקהל, עד שישתלב ע"י נשואין ממש בעם ישראל, לכן בניו של אותו הגר כבר יהיו כן מהקהל. בעצם המשמעות של הדבר היא שביחס להשתלבות המוחלטת של הגר בעם ישראל יש שתי נקודות-
1. "עמך- עמי" 2. "אלקיך - אלקי".
ביחס לקרבתו של הגר לאלקים , זה נעשה עם קבלתו תורה ומצוות וטבילתו במקוה.זה מוחלט. אבל לגבי ההשתלבות הסופית בעם ישראל יש צורך גם בנשואין, שאז הוא הופך לאחד מן המשפחה ורק מהדור הבא ייחשבו בניו כיהודים מלידה.
חס ושלום אין כאן אפליה או דחיה של הגר אלא להיפך , רצון לשלבו באופן היותר טוב בתוך העם.
ביחס להיתר של הממזר עם הגר, נכון, מותר להם להינשא זל"ז, כיון ששניהם אינם מה"קהל". הממזר הוא תוצאה של מעשה של איסור ופגיעה בטוהר המשפחה ולכן הילד נפלט מתוך הגדרת הקהל.גם הגר וגם הממזר נמצאים אם כן באותה הגדרה , ולכן מותרים זל"ז.
ד.א. ממזר אינו שם גנאי, הילד הרי לא חטא ולא םפשע! ואדרבא אם יגדל ויהא תלמיד חכם יהיה אולי קודם בחשיבותו אפילו לכהן גדול!!
זוהי גזירת הכתוב שששומרת על כרם בית ישראל, שלאיתערבו בו זמורות אחרות ונישאר מיוחסים כראוי לבניו של הקב"ה.
בברכה, אליעזר