שאל את הרב

גיור בימינו

חדשות כיפה רבני בית הלל 17/01/13 22:16 ו בשבט התשעג

שאלה

האם כיום, לנוכח הצורך לגייר, יש אפשרות להקל בהלכות גיור? שמעתי שיש רבנים גדולים שסוברים שבדורנו ניתן להקל, ושלא לחייב קבלת תורה ומצוות כתנאי הכרחי לגיור כשר?

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום לשואל!

אנחנו נמצאים בדור מיוחד של קיבוץ גלויות, של יהודים שהגיעו מכל קצוות תבל, אבל יחד איתם הגיעו גם גויים רבים שהם מזרע ישראל יהודים לשלש-רבעי, למחצה, ולרביע. לגבי גויים כאלו מוסכם גם על רבנים חרדים ש"מצווה לקרב". צריך לציין שאילו לא נעשה כן, אנחנו נסבול מהתבוללות בתוך ארץ ישראל, וגם מחוסר נאמנות של אזרחי המדינה אליה מחמת חוסר השייכות שהם מרגישים. העובדות הללו ועוד מעמידות אותנו במצב שמוגדר שעת הדחק ודיעבד.

כאשר מגיע המועמד לגיור לבית הדין, בית הדין מחוייב להלכה, שהמתגייר יעמוד בכל תנאי הגיור הכתובים בשולחן ערוך, אחרת הגיור לא תופס. אחד מהתנאים הוא שהמתגייר יקבל על עצמו מצוות בפני בית הדין. אמנם לקבלת המצוות יש פרשנויות שונות, וניתן להקל (בדיעבד ובשעת הדחק) בקבלת המצוות לפי הקונצנזוס הפרשני המיקל. לפי פרשנות הרב עוזיאל, קבלת המצוות פירושה שהמתגייר מבין שאחרי הגיור הוא חייב לקיים מצוות, ושאם הוא לא יקיים הוא ייענש על כך בידי שמיים. לפי פרשנות האחיעזר (מגדולי ישראל שלפני מלחה"ע השנייה בליטא) קבלת המצוות פירושה שהמתגייר מבין שאחרי הגיור הוא חייב לקיים מצוות, ושהחובה הזו היא מוחלטת גם הוא חושב שאחרי הגיור יתגבר עליו היצר והוא לא יקיים מצוות. לפי פרשנויות אחרות קבלת המצוות היא הצהרה פורמלית בפני בית הדין שהמתגייר מתחייב לקיים מצוות, וגם אם בליבו הוא אינו מתכוון לכך (אלא אם כן ברור שהאקט הפורמלי התבצע בצחוק), כיוון שהוא ביצע את האקט הפורמלי, הרי גיורו תופס. ישנם פרשנויות נוספות דומות לכך. מכל הפרשנויות הללו עולה, שאם המתגייר קיבל מצוות בפני בית דין אף אם בפועל הוא לא מקיים אותם הגיור שלו תופס.

מכיוון שאנחנו במצב שאנו מעוניינים לגייר את העולים הלא יהודים מכל מיני סיבות וסכנות, אז ניתן לומר שהמצב שלנו הוא בדיעבד ושעת הדחק. אבל, כאשר אנחנו מסתכלים על הגר הבודד, שבא לחסות תחת כנפי השכינה, איננו מעוניינים לגייר אותו רק משום שזו שעת הדחק ומצב של בדיעבד, אלא אנחנו מעוניינים לגייר אותו לכתחילה, ולכן עלינו להשתדל שבלימודי הגיור, יגיע לתחושה של שייכות אל האמונה היהודית ושיתחיל לקיים מצוות. מכיוון, שלכתחילה בוודאי שקבלת המצוות פירושה שהגר מקבל על עצמו ומתכוון לקיים את כל המצוות אחר הגיור.

בסופו של יום, לדעתי בית הדין לגיור בארץ מיקל מאוד בסוגיא הזו של קבלת גרים, וכמעט כל מי שמסיים קורס גיור, ויש לו שייכות כלשהיא למסורת עובר את הליך הגיור במעמד בית הדין הראשון או השני. מן הצד השני בית הדין עושה מאמץ גדול, שכל מתגייר ילמד את ההלכות היומיומיות וישלוט בהם על בורים, יהיה מחובר לבית כנסת, ולמשפחה מלווה.

השילוב הזה מאפשר לבית הדין לגייר מצד אחד את רוב הפונים אליו, אבל שרוב הגיורים יהיו לכתחילה. מצד שני, את מי שלא ניתן לגייר לכתחילה, אז בית הדין יכול להסתמך על השיטות המקלות וכשיש מתגייר שבית הדין מוצא לנכון שיש לגייר אותו אז בית הדין מקבלו.
כנראה מה ששמעת שיש רבנים גדולים שמקלים ולא מחייבים קבלת מצוות, הכוונה היא שיש צורך בקבלת מצוות בפני בית הדין, אלא שאף אם המתגייר אינו שומר מצוות בפועל הגיור תופס.

אמנם יש בראשונים מקורות שמקלים שמשמע מהם שאין צורך בקבלת מצוות בגיור, אבל לא זוהי הפרשנות המקובלת באותם מקורות, ובכל מקרה השולחן ערוך לא פסק כך, ולכן קבלת מצוות היא תנאי הכרחי.

יש לי עוד הרבה מה להאריך בנושא, אבל זה מספיק להיום.

אשר פויכטוונגר


(התשובה ניתנה מהרב אשר פויכטוונגר)


רבני ורבניות בית הלל עונים לשו"ת גם בפייסבוק - http://www.facebook.com/B.Hillel

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות