שאל את הרב

גבולות ההפרדה בין בנים לבנות

הרב עוזיאל אליהו הרב עוזיאל אליהו 05/11/03 14:05 י בחשון התשסד

שאלה

שלום כבוד הרב,

כשעיינתי בשאלותיך בנושא צניעות, ובכלל יחסי בנים-בנות, קיבלתי הרושם שההפרדה בין הבנים לבנות שזה נראה כאילו אנחנו חס וחלילה אויבים האחד של המין השני.

למשל, קשר עם בנות בהתכתבות בicq...

אם הדבר היחיד שבראשי זה ההתכבתות ללא כוונות אחרות, אינני מבין מה ההבדל בין קשר כזה עם בנות לבין קשר כזה עם בנים.

מדוע האיסור כ"כ חזק שלא נותן לנו גם להתידד עם המין השני למטרות שהן כמו המטרות בשיחה עם בן.

אשמח לקבל את תגובתך למחשבותיי ואני מקווה שלא נשמעתי חצוף חס וחלילה, זאת לא הייתה כוונתי בכלל.

תודה, שאול

תשובה

ב"ה



ברכה ושלום.


אחד הדברים היפים והגדולים שקיימים ביהדות זה [ הצבת גבולות]. ולא משנה כלל מי האדם ומה מעשיו ומהם כוונותיו ומה גילו.
הגבול הזה נקבע בהלכות הכתובות בשו"ע ומתייחסות לכל אדם גדול וקטן איש ואשה .ומי ששומר על הגבולות האלה גם כשלא רואים אותו או גם שאין שום חשש שהוא יעבור עבירה או גם שהוא לבד הרי שרוח השם מפעמת בקרבו והוא אדם קדוש וצדיק. אבל יודעים אנו שיצר לב האדם נמצא ומחכה להזדמנות מתי להגיח ולהכשיל את האדם ואותו יצר יש לו המון תחבולות לשכנע את האדם להגיע עד קרוב קרוב קרוב לגבול שהרי הוא לא עובר את הגבול. ואז אם יותר מידי קרובים קל יותר ליפול .ואם נופלים מאוד קשה אח"כ לקום.

הנה ראה דברי הרמב"ם הלכות תשובה פרק ד הלכה ד

(ג) המסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלום שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי אצלה, והוא אינו יודע שראיית העינים עון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, (ד) המתכבד בקלון חבירו אומר בלבו שאינו חטא לפי שאין חבירו עומד שם ולא הגיע לו בושת ולא ביישו אלא ערך מעשיו הטובים וחכמתו למול מעשה חבירו או חכמתו כדי שיראה מכללו שהוא מכובד וחבירו בזוי, (ה) והחושד כשרים אומר בלבו שאינו חטא לפי שהוא אומר מה עשיתי לו וכי יש שם אלא חשד שמא עשה או לא עשה והוא אינו יודע שזה עון שמשים אדם כשר בדעתו כבעל עבירה. "


ועל מנת שהגבולות יהיו ברורים נקבעה הלכה אחידה לכולם ולא משנה הגיל והכוונות והרצונות ומעמדו החברתי של האדם. הגבול ברוך ולא חוצים אותו. בדיוק כפי שלא נוסעים באור אדום כשאף שוטר לא רואה כגון בחצות ליל.

ראה מה קרא לאדם גדול וחשוב שהחליט שהגבולות הם נכתבו עבור אנשים אחרים ולא עבורו.כי הוא צדיק.
ולא יכול להיות שהוא יפול .

תלמוד בבלי מסכת שבת דף יב עמוד ב

לא יקרא לאור הנר שמא יטה. אמר רבי ישמעאל בן אלישע: אני אקרא ולא אטה. פעם אחת קרא ובקש להטות. אמר: כמה גדולים דברי חכמים, שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר! רבי נתן אומר: קרא והטה וכתב על פנקסו: אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה. -"


ראה שמדובר באדם חשוב שכולו הדור בלבושו וכי יעלה על הדעת שהוא יגע בנר חרס מפוחם ושחור ומלוכלך?ועוד בשבת?

ומאז אותו מקרה הנר בשבת לא נעשה אוייב לרבי ישמעל וגם לא שונא הוא את הנר אלה הוא נזהר לבל יכשל בהטיית הנר.זה ותו לא."כי נר מצווה ותורה אור"


עיין גם בתשובתי ב: (קשר בין בנים לבנות"
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=32614




בברכה,





עוזיאל



.












כתבות נוספות