שאלה
אצל בתי,כבת 27,צעירה מבריקה וחריפה עד מאד, נגלו החל מגיל 131/2 תופעות מעוררות דאגה, שהתפתחו במשך השנים לנכות נפשית קשה המוגדרת כ"הפרעת אישיות גבולית". במשך שנים סירבה הבת לשתף פעולה עם גוף טיפולי כלשהו (בעקבות התנסות מתסכלת), ומצבה הלך והחמיר.
בעברה נסיונות אובדניים, אשפוז פסיכיאטרי קצר, ודכאונות קליניים קשים ומתמשכים.
היא אינה מסוגלת לקיים חיים סבירים של עבודה והנאה בסיסית מהחיים, ותפקודה היומיומי לקוי.
מזה כשנתיים היא מטופלת בתרופות פסיכיאטריות, שנראו כמשפרות את מצבה לפרק-זמן קצר (היא אף חזרה ללמוד לצורך שיקום עצמי), והנה התברר לי כי היא התמכרה לסמים קשים ונוראים.
אנחנו, הוריה, אובדי-עצות: עסק בו השקענו את כל משאבינו ושנים של עבודה מאומצת - קרס והותיר אחריו חובות עצומים. נותרנו ללא כל מקור הכנסה כלשהו, ואין ביכולתי לממן טיפול הולם בבת.
זו הולכת ומסתבכת (לפתע "צץ ועלה" חוב לסוחר סמים ר"ל)ואין ביכולתנו להושיע.
כל הגופים אליהם פניתי טוענים כי בהיותה "בגירה" - היא צריכה להיות הפונה והיוזמת, ומעמידים תנאים לטיפול בה שהיא אינה מוכנה לקבל, או שאין אנו יכולים לעמוד בהם.
והרי ממה נפשך: לו היתה הבחורה אדם נורמטיבי, המסוגל "לסדר עניינים" בעצמו לעצמו - לא היינו נתונים בצרה זו.
רב יקר - אולי בפיך התשובה: לאן אפנה???
(ולמרות שאינני אדם "דתי", הרי שלרבש"ע אני פונה בכל יום.)
תכליתית, אני מתכוונת - מישהו שבידיו הכלים להושיט עזרה אמיתית ומיידית.
אני מודעת לכובדו של ה"תיק", ומודה לך מראש על התייחסותך.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
ראשית אני רוצה לחזק את ידיכם בטיפול ובהתמודדות היומיומית. היא הבת שלכם ואתם ההורים שלה ואל לכם להרים ידיים ולהתייאש. אסור לכם להגיע לנקודת שבירה כי גורלה תלוי בכם למרות שהיא בוגרת.
תמשיכו לאהוב אותה איך שהיא,
תמשיכו לקבל אותה איך שהיא,
תמשיכו להתמודד עם המצב איך שהוא,
וכעת אתייחס לשאלה. דעי לך כי החוק לא מאפשר התערבות חיצונית במקרה שהמטופל הוא בוגר כי ממבוגר יש צפיה קטנטנה שהוא צריך ליזום פניה כי בלי שיתוף פעולה או צעד ראשון אי אפשר להמשיך הלאה.
כדאי לכם מאוד לפנות לכפר גמילה כגון "מלכישוע" .
הם יקבלו אותה לטיפול למשך שנה.הטיפול שם הוא מאוד מובנה ומיוחד הוא גם מאוד אישי ותומך .
העליות הם על חשבון המדינה (ביטוח לאומי ).
הנוף מקסים האווירה טובה והאויר נקי.
מספר הטלפון שלהם הוא 02-6488222 .
כדאי לך לקרוא קצת פרקי תהילים כל יום .
בהתחלה זה אולי יהיה לך קצת קשה אבל עם הימים תתרגלי.
אלה אותם מזמורים שכתב דוד המלך בהיותו במצוקה אי שם במדבר יהודה .ראי כמה עוצמה יש בפסוקים "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועייף בלי מים .כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך...)תתפללי להשם שיעזור לכם ושישלח רפואה שלמה לבתך.
הדבר החשוב ביותר זה להמשיך להחזיק מעמד ולא להשבר או להתייאש .כי אפילו חרב חדה מונחת על הצוואר -אסור להתייאש.היא בעזר השם ובעזרת הטיפול והגמילה תחזור .היא תחזור לדרך הנכונה.
יש המון מקרים של אנשים שהיו שם בסמים הקשים ואבדו את הדרך והיו בעפר אבל חזרו בחזרה אל הדרך הנכונה כמו בשיר של רבקה זוהר (טהר לב) "הדרך אל הכפר" אני מצרף לכם אותו ,הנה:
****************************************
על הדרך היורדת מן הכפר
בין עצי האלונים והאלה
נשארו עוד בוודאי צעדי ועקבותי
ואימי עוד קוראת לי בקולה.
אך איני יודעת מה קרה
אי אבדה הדרך הברוכה
אי אבדה הדרך אל הכפר
הדרך בה רציתי לשוב בחזרה.
אל הדרך הקסומה של ילדותי
אני שבה בחסות הערפל
ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם
כמו נוגעת בארץ ישראל.
ואני עוברת ואני זוכרת
כל מה שהשארתי שם
עוד ניצב הבית בין עצי הזית
רוח באה מן הים.
עוד ניצב הבית בין עצי הזית
רוח באה מן הים
ואני עוברת ואני זוכרת
וליבי עודנו שם.
אך איני יודעת מה קרה...
בלילות הארוכים הלבנים
עת הנפש לא תמצא מנוחתה
אני קמה מעפר אני שבה אל הכפר
כמו ילדה שחוזרת אל ביתה."