ברכת הלבנה

לשון המחבר (שו"ע או"ח סימן תכ"ו סעיף ג´): "עד אימתי מברכין עליה (על הלבנה)? עד ט"ז מיום המולד ולא ט"ז בכלל". המשנה ברורה מבאר שמשעת המולד מונים חמישה עשר יום מעת לעת.
ובהגהה שם בשם תשובות מהרי"ל: "ואין לקדש אלא עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מן המולד". ומבאר המשנה ברורה שלפי דעה זו – דעת הרמ"א – אם המולד חל (לדוגמה) "במוצאי שבת שתים או שלוש שעות בלילה, אסור לקדשה בעוד שני שבועות בתחילת ליל שני, אף על פי שלא נמלאו עדיין חמישה עשר יום שלמים".
אם כן, יש כאן שתי דעות לגבי סוף זמן ברכת הלבנה. דעת המחבר ודעת הרמ"א.
לפי שתי הדעות מתחילים לספור את הזמן מן המולד.
אלא שלפי המחבר מונים משעת המולד חמישה עשר יום מלאים,
ולפי הרמ"א מונים משעת המולד את חצי הזמן הממוצע שבין המולד שעבר ובין המולד הבא, והוא ארבעה עשר יום, שתים עשרה שעות ועשרים ושתיים דקות לאחר המולד הקודם.
יוצא שאי אפשר לענות בצורה גורפת על הלילה שבין י"ד לבין ט"ו, משום שהדבר תלוי לא בתאריך אלא במולד.
לדוגמה – החודש, חודש חשון תשס"ז המולד היה ביום ראשון ל´ בתשרי בשעה 8:21 בבוקר.
לפי דעת השולחן ערוך סוף הזמן יהיה ביום שני בבוקר.
לפי דעת הרמ"א סוף הזמן יהיה בערך באמצע הלילה שבין יום ראשון לשני.
לסיכום: לבני עדות המזרח הנוהגים כדעת המחבר אפשר לומר ברכת הלבנה כל הלילה שבין יום ראשון י"ד בחשון ליום שני ט"ו בחשון תשס"ז.
לאשכנזים הנוהגים כדעת הרמ"א אפשר לומר קידוש לבנה עד שעה 2:43 בלילה שבין יום ראשון י"ד בחשון לבין יום שני ט"ו בחשון תשס"ז.
אבל, לדוגמה, בחודש הבא – חודש כסלו - שהמולד הממוצע יהיה בליל שלישי ל´ בחשון (הלילה שאחרי יום שני) בשעה 9.05, יהיה סוף זמן ברכת הלבנה לכל הדעות בסוף הלילה שבין י"ג לבין י"ד בכסלו! לכן בכל חודש יש לשים לב. סוף זמן ברכת הלבנה מופיע היום בלוחות רבים, אלא שכדאי לברר אם הלוח הוא לפי השיטה בה אתה נוהג.