שאלה
בברכות ד': כתוב 'כל האומר תהלה לדוד שלש פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא.
גרסת הרא"ש: כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
רש"י פירש שתהלה לדוד שלש פעמים כנגד שלש תפילות.
מקשה עליו המהרש"א: והרי אנחנו אומרים שניים בשחרית ואחת במנחה, ולא אחת בכל תפילה! אלא חולק על רש"י ואומר שסדרו את זה כנגד הקדושות, שיש שתי קדושות בשחרית ואחת במנחה.
בהמשך נאמר: 'מפני מה אין נו"ן באשרי, מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל, שנאמר: נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל'... במערבא הווי מתרצי ליה הכי: נפלה, לא תוסיף לפול עוד, קום בתולת ישראל.
מספר שאלות עולות לי כאן:
א.לפי מערבא, למה אין נו"ן באשרי? הרי זה לא פסוק של פורענות!
ב.אם אנחנו הולכים לפי פירוש המהרש"א, ש'כנגד' זה בעצם, 'יחד עם', אז אנחנו באמת צריכים לומר פעמיים בבוקר ופעם אחת בצהריים, אבל מה עם מוצאי שבת? שם יש קדושה בערב, לכאורה לפי המהרש"א נגיד קדושה בערב! לכן קשה לי על המהרש"א, ונראה שיש לפרש דווקא כפירוש רש"י, ש'כנגד' לא מחייב, 'יחד עם', אלא שכמו שיש שלש תפילות בעיקרון, כך יש שלוש קדושות, אבל אז קשה על המהרש"א...
ג.בסוף הקטע, "מפני מה אין נו"ן באשרי..." - למה הכוונה באשרי? הרי דברנו על תהלה לדוד, אנחנו יודעים הרי שהשיבוש שאומרים את הסוף של המזמור הקודם הגיע רק מאוחר יותר!
אודה לתשובה מהירה.
תשובה
שלום
א- במערבא "מתרצי", כלומר מבארים את הפסוק באופן חיובי כדי שלא תשמע ממנו הפורעות, אבל ודאי שהם מבינים שאין זו עיקר הוראת הכתוב.
ב- נראה דלא קשה מקדושת מוצ"ש, שהיא ממנהג ולא תקנת חכמים.
ג- לפתוח באשרי אינו שיבוש- עי' בב"י בסי' נא, שם הוא מביא דעה שסברה לומר עוד פסוקים הפותחים במילה "אשרי" לפני תהילה לדוד, ומסיק כדעה שמצריכה לומר רק "אשרי יושבי ביתך" וגו', שיש בזה רמז לכך שכל מי שאמר שירה (=תהלה לדוד) בעוה"ז- יאמר גם בעוה"ב.
ברכה והצלחה